געגועים
איך אני מתגעגעת אלייך כל כך, אהובי,
דבר מה עצוב לי, צובט לי, עורג בי.
כי איני מסוגלת לא לשמוע אותך
או לראות אותך, או להשכיח דמותך.
רוצה לשמוע את שפתיך לוחשות לי אהבה,
רוצה לחוש את ידייך מלטפות גופי בשלווה.
ברחשי דמיוני חשה במילותיך העוטפות ליבי בעדנה,
מסירות מעלי במיומנות ובנחישות, כל עננה.
מחכה ומייחלת לשיחת טלפון ממך
לחוש פחות בודדה, להפסיק לשבת על המדוכה.
אך אתה, לעולם לא תאהב אותי
כמו שהייתי רוצה, שתהיה איתי.
אני עורגת אלייך, אל כל כולך,
אל קולך, אל שפתייך, אל ידייך.
אל ריח נשימתך הנעימה, הלוטפת את גבי
מחליקה על צוארי, ומרטיטה את ליבי.
תוך כדי חיבוקנו, שהלואי שלא ייגמר לעולם
אך לפתע הכל נדם, תם ונשלם.
אהבה כמוה ככנף זהובה של פרפר,
רוטטת ומעופפת בשמי האור,
מביאה לנשמה מרפא ומזור
טווה לבבות שידעו פעם קור.
האהבה אליך היתה הדבר המופלא
.שעזר לי להתגבר על החשכה
מתגעגעת אליך נורא
ניתן להבין כמה אהבה הייתה בזו האהבה.
לא יודעת למה נפסקה, אבל ברור שהושקע בה המון.
מאחלת לך שתיפגשי ולו עוד אהבה לא פחותה מזו שהייתה