מכתב לאלוהים שלי..

אני בת אחת עשרה, אני גרה ברחוב התמרים 7, בדירה קטנה. ההורים שלי עובדים קשה. המשפחה שלי לא עשירה, ולכן גם אחותי ואני בקושי יש לנו עשירית מימה שרוצות.ואפילו אז, לא קל לי להעמיד פנים שלא איכפת לי מה שקורה עם הבחור חייל וההורים שלו שצועדים בחום הזה. אז חשבתי איך אני עוזרת להם. חשבתי והרהרתי כל כך הרבה שכבר נהיה לי בלבול. ולפתע תוך כדי ואולי בגלל הבלבול של המחשבות הגעתי לזה שהיחידי שעד עכשיו לא עשה כלום בשביל הגלעד ההוא- הוא אלוהים. כן, כן, אלוהים. מותר לילדה לפנות אליו? אבל איך. אולי במכתב כמו כול אלה שדוחפים פתקים בין חריצי האבנים בקיר הכותל? אני עכשיו מסתגרת בחדרי לחשוב. שמה גם כיסא מאחורי הדלת שאחותי לא תיכנס.זה מה שחסר לי שכל הבית ספר יצחק עלי כי בטח היא תספר לכולם. לא יודעת כמה זמן אני יושבת ובוהה ולא יוצאת לי התחלה. ואיך בכלל פונים אליו בלי שאבא יכעס אם ישמע. אמא יותר סלחנית, אבל אחותי, ישמור הש?ם. וככה במקרה יצאתי מהבוץ ומיהרתי לפתוח מילון. ואז, היה קשה יותר. כי עשרות כינוים היו במילון על אלוהים. אז החלטתי לכתוב בורא עולם ודי. כדאי לי לכתוב גם- אדון בורא עולם.כן. אדון בורא עולם: אני כותבת בלי הרבה פרטים עלי כי הכול כבר ידוע לך. אני ילדה מרחוב התמרים 7,שרואה את התמונות ושומעת את הקולות שלהם ולא יודעת מה לעשות חוץ מלדבר איתך במכתב. הם חושבים שאני מדברת שטויות!! אני נשבעת לך שאני רואה בדמיוני את כל זה בבהירות כאילו זה כבר קרה. אני מתרגשת נורא כשאני כותבת את זה. לכן עזבתי את העט לשתי דקות שלמות כדי לבכות. טיפה אחת נזלה לי על הדף. אולי יכעס? אני אמשיך. ואז, שתי נקישות בדלת. אני מפסיקה לנשום כי מה שמפחיד אותי לא פעם אצל מירי אחותי הגדולה, זאת ההתרשמות שלי שהיא לא מרגישה כלום. טוב, בסדר, אני קצת מגזימה כי היא בכל זאת הבינה שאני רוצה להיות קצת לבד והלכה. עכשיו אני ממשיכה. אתה יודע שאבא חובש כיפה, ככה שאני גם קצת מאמינה, אחרת למה שאכתוב אם לא יעזור? אמא מדליקה נרות שבת. על אחותי אני לא רוצה לדבר כעת. אולי בפעם אחרת אבקש גם עליה משהו בגלל שמצאה חבר והוא מוצא חן גם בעיני.. אבל זה עניין אחר. אתה בטח יודע שהחזקים שבבני האדם לא עושים כלום. רק מדברים המון. זו המחשבה שלי שנולדה אצלי ממשהו אחר. אחד מאלה שמדברים ומדברים, אמר: שצריך למצוא מישהו שיכול ויש לו כוח להכריח את שני הצדדים להסכים- אבל לא נתן אפילו רמז מי זה שיכול לע?ר?ב??ב מים ושמן. הנה זו השאלה שלי לכבוד ריבון עולם: אולי אתה שיכול..כי בני האדם חיים בעולמך שבו הכוח נמצא במילים ולא במעשים. אני יכולה לחכות לתשובה? אוי, כן, בבקשה- שלח לכתובת של סבתא ולא לכאן. כן, בגלל אחותי. ועוד דבר. כבר די הרבה זמן שגם לי יש פרפרים בבטן בגלל מה שקורה. איך להגיד את זה? ממש בלבול אחד גדול ו.. כלום. זאת המחשבה שלי להיום. הדבר קורה לי כי פעם ראשונה שאני כותבת למישהו שאיכפת לו מבני אדם ושרואה מעבר לדברים. אני מתחננת לפניך- תן הזדמנות לאלה שצריך שיראו מעבר לעצמם!!