אז זהו זה, מכללת הותיקים מסתגרת....
יש לה תור להחלפת עדשה בדלת הכניסה גם היא לא משהיתה, מחסן המטאטאים שלה מפוצץ מתרופות וולטרן למפרקי כיסאות צרומיל טיפות, לצירי דלתות ליום הולדתה קיבלה הליכון עכשיו לומדת על קל-נועית בטסט הראשון נכנסה לקניון ולמרות השנים-השכחה הקמטים, הכיסאות שחורקים לא מפחדת מבריחת סידן, מתלבשת צובעת ריסים יש לה המון מחזרים אינה מתלוננת, לא חוששת להביט במראה, ועדיין יפה לגילה שמונים ושישה אחוז מתלמידיה הצליחו בבחינות סוף השנה היתר קיבלו תעודות רק להפסקות נכון, לעיתים מאחרת להיפתח סובלת בשקט מגמלאים חסרי מנוח אין אצלה הפליה בין קרחת לפדחת כי קרחת זה עניין של כרוניקה ומהי בכלל קרחת לעומת הפרוסטטה שתמיד נמצאת בשביתה איטלקית ככה או אחרת ידידי- ביליתי איתה שנה אפילו שלפעמים יצאה גם עם אחרים-היא היחידה שלי הנה, סיפרתי לכם מעט עליה ועלי ושיישאר בינינו אני כבר מרגיש געגוע קטן שמתגנב אלי לרגע הפרידה.