לך ירושלים ביום שמחתך
בין הרים שוכנת, עיר גדולה ויפה,
ובה רחובות, בתים ואנשים הפרושים כמניפה.
אך זו עיר מפולגת, חומה לה בתוכה,
לעיתים היא צוחקת ולבקרים היא בוכה.
הרבה חיילים חירפו נפשם למענך ירושליים,
למען נוכל ביום חגך לברכך שבעתיים.
מי ייתן ותמיד נוכל לבוא בשערייך,
ושתהיי לנו עיר ואם לעד כל ימייך.
על גבעות היא משתרעת, עיר שסועה,
בליבה לה חומה, וישותה מיוחדת ופגיעה.
רבים נפלו למענה, על שיחרורה ואיחודה,
ולה שולחים ביום חגה ברכות מהאגדה.
מי ייתן ותהייה לנו לעד כבירה,
בשעות של שלום והבנה אדירה.
את ירושלים שלנו אחת מיוחדת ויחידה,
אך כל ימייך את לנו חידה.
ולגופו של עניין אין כמו ירושלים, אחת יחידה ומיוחדת במינה! יפה כתבת, שאי ברכה.