כמה??

כמה צביעות יש בעולם
כמה??

חמישים ושישה פרחים נגדעו טרם זמנם,

חמישים ושישה בנים יפים ומוכשרים אינם.

 

שנאת העמים זה לזה גובה מחיר,

זה קורע את הלב ולא סחיר.

 

שנאה מביאה בכנפיה כאב רב וכלייה,

הורסת בשם מאמיניה כל חלקת ייה.

 

ילדים צעירים היונקים אותה משדי אמותיהם,

לובשים לגופם חגורות נפץ להרוג באויביהם.

 

ומנגד עומדים חיילינו, אשר ליבם רחמן,

משתדלים לא לפגוע בחפים מפשע כאן.

 

ומדינות העולם מתאגדות נגדנו ודורשות להפסיק,

ממענות להבין שטרור לא ניתן להרחיק.

 

עד מתי העולם ימשיך להיות צבוע,

להיות כה הפכפך ובאי צדק נגוע.

 

כמה מטובי ילדינו נאלץ עוד לאבד,

למען הרחקת הטרור מגבולנו שלא נאבד.

תגובות  8  אהבו 

537
31/07/14
הם בחרו בחמס ובטירור מטרתם להרוג אותנו,
את כל התושבים,לעיתים קרובות יש לנו ניסים.
חילנו מחרפים נפשם להגנת מולדתנו הלואי
שישובו לשלום.
אתה צודק ולכן כתבתי את הרשומה הזו על הצביעות
תודה על ההתייחסות
הטבת להביע מחשבתי, עצוב מאוד, שאי ברכה.
תודה על ההתייחסות והתגובה
31/07/14
אין לנו מה לעשות כנגד השנאה
רק לשמור על עצמנו.
אני מסכימה עם מה שכתב אריקו.
תודה על התייחסותך ותגובתך
אני גם חושבת שאריקו צודק
אבל עדיין הצביעות מגעילה
תודה על ההתייחסות ותגובה ושוב הבוקר ליבנו מתמלא צער ודאבה על מותם בטרם עת של עוד חמישה, ?ומתבשרים? על הפסקת אש הומניטרית בת שבעים ושתיים שעות, ובלב שאלות קשות ורבות. שיהיה לנו סופ?ש שקט משתת...
תודה על ההתייחסות ותגובה
ושוב הבוקר ליבנו מתמלא צער ודאבה
על מותם בטרם עת של עוד חמישה,
?ומתבשרים? על הפסקת אש הומניטרית
בת שבעים ושתיים שעות,
ובלב שאלות קשות ורבות.
שיהיה לנו סופ?ש שקט

משתתפת בצער כל המשפחות
על נפילת יקיריהם
יהי זיכרם ברוך
כמה עצוב !
כתוב/י תגובה...
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב:
עריכת תגובה
השבה לתגובה
פוסטים אחרונים

אין לי עוד....
אין לי עוד מילים ותמונות, אזלו בנבכי נשמתי כל הרעיונות, גופי מיוסר ורוחי בשפל המדרגה, מתקשה להשלים עם המציאות המדאיגה. נבגדתי על ידי גופי ומוחי, אין איש המדבר כיום בשבחי, זמן רב נבצר ממני...
לקריאת הפוסט
תודה לכל החברות והחברים
לפעמים המילים מכזיבות אותך, לעיתים הגוף בוגד בך. ואז נותרים חסרי אונים, והימים נהפכים לקודרים ומעוננים. מסתגרת בעצמי ומנסה לעכל, יומיים שנמחקו ללא הכר. התפקוד היומיומי דורש מאמץ...
לקריאת הפוסט
מתקפל לעובר
שוב חוזר למחוזות העבר, הזכרונות מחלחלים בכל איבר. הנופים לליבו שרים נוגות, נזכר בך מחייכת ענוגות. לחשת באוזניו מילות אהבה, שאת מקומה תפסה האיבה. איננו מבין את הגזרה, הוא מצוי בחוסר...
לקריאת הפוסט

מוטק’ה גם בפייסבוק
למעלה
חזרה