רק חמור נותן את כל כספו לפני מותו
היה היתה משפחה מאושרת אבא אמא וחמישה ילדים. הם גרו בעיר גדולה מעבר להרי החושך. אבא היה עשיר גדול וכל משפחתו גרה ברווחה גדולה. הם נהנו מכל טוב הארץ. היו להם עבדים ושפחות, בתים וארמונות, בגדים ותכשיטים. כל יום הסתיים בנשף. המטבחים עבדו יומם ולילה לספק את כל מאוויי המשפחה המאושרת.
בקיץ, לקחו כירכרות ולהן רתומים סוסים קלי רגליים ונסעו לשפת הים. שם שחו ושיחקו ונהנו ממנעמי החיים. בחורף, טיפסו על ההרים המושלגים וגלשו לאורך כל ההר עד לעמקים הפוריים שם ערכו להם כירות וסעודות.
יפים היו חיי המשפחה. מאושרים וטובים.
עד שיום אחד מתה האם. האב שבור הלב התהלך אבל וחפוי ראש ולא הפסיק להתגעגע לאשתו האהובה. לא ידע מה יעשה עם עצמו ולאן ימשיך מכאן ואילך.
כעבור שנה, פנו אליו ילדיו האהובים ואמרו לו "למה לך לשבת בארמון הגדול, לבדך משמים ועצוב? למה לך לעבד את האדמות ולטפל בכל המשרתים והשפחות? למה להחזיק את כל הסוסים והפרות?" הם הציעו לאביהם האהוב למכור את כל רכושו ולחלק אותו ביניהם. והם ילדיו האהובים והמסורים יטפלו בו כל חייו. יחזירו לו את כל מה שהוא עשה בשבילם עד כה.
שמח האב לראות עד כמה מסורים לו ילדיו ועד כמה הם אוהבים אותו. ועד כמה דואגים לו וחוששים שלא יבלה את חייו בצורה משמימה לבדו בביתו הגדול.
הסכים האב ללא שהיות. מכר את כל רכושו וחילק את כספו, באהבה וברצון, לכל ילדיו. הוא עבר לגור אצל בנו בכורו.. בשנים הראשונות עמדו ילדיו בהבטחתם ומילאו את כל צרכיו של אביהם. לאט לאט התחילו להזניחו והוא הגיע למצב של עליבות גופנית ונפשית. הוא נשאר זנוח ובודד בפינתו וכל ימיו היו משמימים. הוא לא ראה כיצד ימשיך לחיות כך. מחשבות עצובות מילאו את ליבו. הוא היה מאוכזב ומתוסכל. לא האמין שלכך יגיעו ילדיו. שכך יבלה את סוף ימיו.
בוקר אחד התעורר האב הזקן מחרגונו והחליט לעשות מעשה. לא בכדי היה עשיר כל ימיו, הוא היה חכם וכך הגיע לאן שהגיע. הוא לא יתן לנטוש אותו ככלי אין חפץ בו. אסף את ילדיו ואת כל חבריו ואמר להם כי משהו חשוב יש לו להודיעם. משהתמקמו כולם ליד כסאו, אמר האב "לא סיפרתי לכם הכל. יש לי מזוודה גדולה מלאה זהב ויהלומים חבויה במקום סתר. את המזוודה תקבלו אם תטפלו בי במסירות ולא תחסירו ממני דבר. מהיום אני רוצה לקבל את תשומת ליבכם ואת טיפולכם. בכל יום ויום אני רוצה לאכול עופות ודגים, מעדנות ומשמנים. אני רוצה שתיקחו אותי איתכם לבילויים ולטיולים. אם תעשו זאת, תקבלו את המזוודה המלאה זהב ויהלומים ותחלקו אותה ביניכם". הסכימו הילדים בשמחה ובהתלהבות לבקשת אביהם ולהצעתו החדשה. שאלה ביתו הקטנה, וכיצד נדע שאכן מתכוון אתה לדבריך? היכן היא המזוודה? השיב אביהם שהחכים בינתיים מנסיונו עם ילדיו "המזוודה נמצאת ברשותו של רב העיר. הוא יצפה בכם ואם תעמדו בהבטחתכם והוא יווכח כי טיפלתם בי היטב, יתן לכם את המזוודה".
מאותו יום התהפכו חייו של האיש הזקן והפכו לאושר צרוף. ילדיו טיפלו בו כמו שילדים צריכים לטפל באב זקן. מדי יום ביקר אותו ילד אחר. הם לקחו אותו איתם לכל טיוליהם ומסיבותיהם. הם בישלו עבורו את כל מה שביקש. חייו עברו בנעימים.
לאחר מותו ניגשו ילדיו לרב העיר וביקשו את המזוודה. הוציא הרב את מזוודת האיש מעליית הגג ומסרה להם. הם הצטופפו סביב למזוודה והתכוננו לפתוח אותה. לאחר התעסקות קצרה במנעולים החלודים הצליחו לפתוח אותה. ראש של חמור היה בתוך המזוודה ופתק מצורף אליו "רק חמור יתן את כל ירושתו לשאריו בעודו בחיים".
מוסר השכל. כסף יעוור עיני חכמים. גם עיני ילדים חכמים. השאירו לעצמכם את המזוודה המלאה בכסף. אל תחלקו הכל. לא ניתן לדעת מה יקרה כשכל הכסף ימסר ותיוותרו ללא פרוטה.
אני מכיר מנהלים שחילקו את הפיצויים שקיבלו בין ילדיהם ונישארו חסרי כל עד כדי כך שהיו צריכים לאסוף כסף בין חברים על מנת שיוכלו להמשיך להתקיים.
הבעיה הינה של האבא שחי ככ הרבה שנים והיה צריך לדעת בגילו שלא נותנים הכל. יש כוחות חזקים שתופסים אותך לא מוכן. אנשים רבים לא בנויים לקבל הרבה כסף. הרבה אהבה. הרבה שוקולד. מקילוגרם שוקולד בבת אחת מקיאים. אולי מתים מהיפר גליקימיה.