מוטקה > בלוגים > הבלוג של ruthie > ילדות ב"הקליר"

ילדות ב"הקליר"

חמישים וחמש, חמישים ו?..זה לא יאומן, כמו חלום, כחלום חלפו חיינו ביעף, כחלום ללא הנד עפעף כאילו רק היום, טוב - כאילו רק אתמול היינו יחד אז כולם, כה רחוק אותו עולם אותו אתמול...... ילדותנו, זכרונות, חלפו מהר, שמא לאט? וכעובדה בלתי ברורה חותם השאירו על כל אחד עודי זוכרת תמונות רבות, עת צביה, כן צביה ועיניה החומות היתה איתי לחברתי, כל אותן שנים רכות של ילדותנו הקסומה עת תל-אביב עירנו היתה קטנה ואנו גם קטנים כמוה וכן כמותה גדלנו - עירנו ללא הפסקה. אזכור את ברוריה במשקפיה, צחוקה המתפר
ילדות ב"הקליר"
תגובות  7  אהבו 

576
<table cellpadding="0" cellspacing="0" width="100%" border="0" id="Table1" style="font-family: Arial; font-size: 15.3333330154419px; display: ...
<table cellpadding="0" cellspacing="0" width="100%" border="0" id="Table1" style="font-family: Arial; font-size: 15.3333330154419px; display: block;">
<tbody>
<tr>
<td colspan="2" class="SurfPath" width="100%" bgcolor="#989898" style="font-family: Arial; font-size: 15px; font-weight: bolder; color: rgb(251, 251, 251); text-align: right; height: 40px; background-color: rgb(152, 152, 152);">
<table border="0" cellspacing="0" cellpadding="0" width="100%" id="Table2" style="table-layout: fixed;">
<tbody>
<tr>
<td nowrap="nowrap" width="160" align="left" valign="middle" style="font-family: Arial; font-size: 15px;"><a name="top" style="font-weight: normal; color: rgb(243, 113, 66);"></a></td>
</tr>
</tbody>
</table>
</td>
</tr>
<tr>
<td colspan="3" align="right" style="font-family: Arial; font-size: 15px;">
<table cellpadding="0" cellspacing="0" width="100%" border="0" id="Table3" style="border-collapse: collapse;">
<tbody>
<tr>
<td valign="top" style="font-family: Arial; font-size: 15px;">
<table cellpadding="5" cellspacing="0" border="0" width="100%" id="Table4">
<tbody>
<tr class="MsgDesign1" style="vertical-align: middle; background-color: rgb(243, 243, 243);">
<td valign="bottom" class="MsgDesignDate1" id="MsgDate48204" name="MsgDate48204" nowrap="nowrap" style="font-family: Arial; font-size: 15px;"></td>
<td class="MsgDesign1" id="MsgUserName48204" name="MsgUserName48204" dir="rtl" nowrap="nowrap" style="font-family: Arial; font-size: 15px;"></td>
<td class="MsgDesign1" id="MsgSubject48204" name="MsgSubject48204" width="100%" dir="rtl" valign="top" style="font-family: Arial; font-size: 15px;"></td>
</tr>
</tbody>
</table>
</td>
</tr>
<tr name="MsgContent48204" id="MsgContent48204">
<td class="MsgContent" id="MsgContentTD48204" align="right" style="font-family: Arial; font-size: 15px;">
<table width="100%" border="0" cellspacing="0" cellpadding="0" id="Table5">
<tbody>
<tr>
<td width="100%" align="right" valign="top" style="font-family: Arial; font-size: 15px;">
<table cellpadding="0" cellspacing="0" width="100%" id="Table6">
<tbody>
<tr>
<td align="right" class="break_word" width="335" dir="rtl" style="font-family: Arial; font-size: 15px;">חמישים וחמש, חמישים ו&hellip;..זה לא יאומן, כמו חלום,<br />כחלום חלפו חיינו ביעף, כחלום ללא הנד עפעף<br />כאילו רק היום, טוב - כאילו רק אתמול<br />היינו יחד אז כולם, כה רחוק אותו עולם<br />אותו אתמול......<br /><br />ילדותנו, זכרונות, חלפו מהר, שמא לאט? וכעובדה בלתי ברורה<br />חותם השאירו על כל אחד<br />עודי זוכרת תמונות רבות, עת צביה, כן צביה ועיניה החומות<br />היתה איתי לחברתי, כל אותן שנים רכות<br />של ילדותנו הקסומה עת תל-אביב עירנו היתה קטנה&nbsp;<br />ואנו גם קטנים כמוה וכן כמותה גדלנו -<br />עירנו ללא הפסקה.<br /><br />אזכור את ברוריה במשקפיה, צחוקה המ
<p>רק במוטקה בקבוצת כתיבה שירה ופרוזה ניתן לראות את כל הנכתב על ידי. סליחה.</p>
<p>גדלת יחד עם העיר העברית הראשונה והזמן טס....כמו העיר שטסה למחוזות אורבניים אחרים, כתבת יפה מאוד , שאי ברכה.</p>
<p>התאור מדבר&nbsp; למי שגדל וצמח כאן בעיר&nbsp; הגדולה. כן היום היא עיר ללא הפסקה&nbsp; אולם&nbsp; פעם היא הייתה הפסקה אחת גדולה. היו מרחבים לא בנויים בין הרחובות שהיום הומים. י...
<p>התאור מדבר&nbsp; למי שגדל וצמח כאן בעיר&nbsp; הגדולה. כן היום היא עיר ללא הפסקה&nbsp; אולם&nbsp; פעם היא הייתה הפסקה אחת גדולה. היו מרחבים לא בנויים בין הרחובות שהיום הומים. יכולנו לשחק על ערימות זיפזיף בצפון תל אביב והיו אין שם מקום אפילו לערימת זיפזיף קטנה. . ואני זוכר&nbsp; את תמונת "המהמרים"&nbsp; עם ערימת הצדפים. תושבים שהצטופפו על חולות&nbsp; תל אביב&nbsp; והשתתפו בהגרלת הבתים שיבנו&nbsp; להקמת העיר תלאביב. ה עיר ללא הפסקה</p>
<p>שם בית הספר - "הקליר"</p>
<p>שהיה בצומת הרחובות הקליר, שמואל אבן-עזרא, הפרדס ואלחריזי</p>
<p>תודה ליניב</p>
כתוב/י תגובה...
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב:
עריכת תגובה
השבה לתגובה
פוסטים אחרונים

שבוע
איך חולף לו ביעף שבועיום ועוד יום מבלי להרגישזכרון בי מיום ראשוןוהנה סוף שבוע הגיע חישזה לא כל כך מפריע ליאילו לא ההכרה -חולפים כך שנותינו...ומכסת ימינו שמראש נועדהכך הולכת אוזלתבקרוב ניראת...
לקריאת הפוסט
דילמה
כשאין לי - אני רוצהכשיש לי - אני שבעהגמורהמחפשת ללא לאותותרהאחר המידה המדויקת...
לקריאת הפוסט
בקבוקו של ניגון.
בקבוק שקוף וירקרק כרסו עבה, צואר לו דק, מלא עד תום בשמן בבוקר יום של מחרת מביט האיש אותו מילא הן אמש.. עדיין הבקבוק ירוק.. בפאת שולחן עומד ניכלם ומרוקן, אינו כאמש. ואיך נגרע זה...
לקריאת הפוסט

מוטק’ה גם בפייסבוק
למעלה
חזרה