מוטקה > בלוגים > הבלוג של ruthie > ילדותנו ב"הקליר"

ילדותנו ב"הקליר"

ילדותנו ב"הקליר"

13/11/14 | 19:55 תותינקה הודעה מקורית ילדות ב"הקליר" הודעה חדשה ילדות ב"הקליר" חמישים וחמש, חמישים ו…..זה לא יאומן, כמו חלום, כחלום חלפו חיינו ביעף, כחלום ללא הנד עפעף כאילו רק היום, טוב - כאילו רק אתמול היינו יחד אז כולם, כה רחוק אותו עולם אותו אתמול...... ילדותנו, זכרונות, חלפו מהר, שמא לאט? וכעובדה בלתי ברורה חותם השאירו על כל אחד עודי זוכרת תמונות רבות, עת צביה, כן צביה ועיניה החומות היתה איתי לחברתי, כל אותן שנים רכות של ילדותנו הקסומה עת תל-אביב עירנו היתה קטנה ואנו גם קטנים כמוה וכן כמותה גדלנו - עירנו ללא הפסקה. אזכור את ברוריה במשקפיה, צחוקה המתפרץ כגעייה רכה סחבה רגלה המשותקת וכן ידה גם נפגעה וכן, כך המשיכה ברוריה עד יום מותה עת נשמתה החזירה ברוריה אל בוראה ולה הייתי, חברתה עד צהרי שישי, בו שי הבאתי לה ליום הולדת ולא זכתה. רבים הזכרונות, את הטובים רוצה לזכור מורים ובעיקר מורות את חייהם קיצרנו, בשטויות והמצאות...... מאז פנה איש לדרכו ונקווה הצליח, ולי הרגש חם בלב, פה ושוב ילדה אני כפעם, רק לרגע.

תגובות  2  אהבו 

485
14/11/14
<p>יפה כתבת!!</p>
<p>הזמן זז לאט אבל.....עובר מהר!!!</p>
<p>שבת שלום</p>
כתוב/י תגובה...
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב:
עריכת תגובה
השבה לתגובה
פוסטים אחרונים

שבוע
איך חולף לו ביעף שבועיום ועוד יום מבלי להרגישזכרון בי מיום ראשוןוהנה סוף שבוע הגיע חישזה לא כל כך מפריע ליאילו לא ההכרה -חולפים כך שנותינו...ומכסת ימינו שמראש נועדהכך הולכת אוזלתבקרוב ניראת...
לקריאת הפוסט
דילמה
כשאין לי - אני רוצהכשיש לי - אני שבעהגמורהמחפשת ללא לאותותרהאחר המידה המדויקת...
לקריאת הפוסט
בקבוקו של ניגון.
בקבוק שקוף וירקרק כרסו עבה, צואר לו דק, מלא עד תום בשמן בבוקר יום של מחרת מביט האיש אותו מילא הן אמש.. עדיין הבקבוק ירוק.. בפאת שולחן עומד ניכלם ומרוקן, אינו כאמש. ואיך נגרע זה...
לקריאת הפוסט

מוטק’ה גם בפייסבוק
למעלה
חזרה