מוטקה > בלוגים > הבלוג של ruthie > ליפא העגלון - שכונת גן-הדסה.

ליפא העגלון - שכונת גן-הדסה.

ליפא העגלון - שכונת גן-הדסה.

ליפא העגלון - שכונת גן-הדסה.  

קראו לו ליפא העגלון

 מבני דורו היה אחרון

כזה שמנמן וגם עליז

כשבא הוא ילדים הרגיז.  

היתה לו עגלה עם סוס 

במלוא גרון צעק ללא היסוס

 "קרררח...קרררח.. בואי גבירתי."

רבע בלוק או חצי לשבת גם לשישי.  

עזבה אמא הכל כשהוא הגיע 

עמדה בתור שילמה שכרו של ליפא 

אחי סחב על גב בלוק גדול שלם

היה קר, נוטף מים ללא רחם.  

אנחנו הקטנים זינבנו רסיסים 

חטפנו גערות מליפא, וגם מההורים 

"מחר תהיי חולה יהיה לך חום גבוה

אוי ווי תצטנני וגם נזלת כל השבוע"  

אף ילד לא ויתר על קרטיב בחינם 

כדאי להסתכן לסחוב ת'רסיסים ופליק מליפא גם.  

אחי גדל בגר, חלפה מלחמת עצמאות 

"יותר לא תסחבי קרח" הודיע לאמא בפסקנות 

משכורת שקיבל, קנה לה "אמקור" על חשמל 

על הפלא הזה היבטתי - ואין בו רסיסי קרח בכלל..  

הלך דעך הליפא, וגם סוסו איתו 

חדלו מנוף ילדות כבר לא מניף שוטו

כבר לא צורח, רק זכרונות נעות, כמו תמונות..

תגובות  9  אהבו 

641
14/11/14
<p>המקרר לנו את האוכל</p> <p>חושבים, איך איך יכולנו</p> <p>לחיות עם בלוקי הקרח שלעתים</p> <p>היו מונחים בתוך קערה גדולה (פיילה)</p> <p>שהייתה ...
<p>המקרר לנו את האוכל</p>
<p>חושבים, איך איך יכולנו</p>
<p>לחיות עם בלוקי הקרח שלעתים</p>
<p>היו מונחים בתוך קערה גדולה (פיילה)</p>
<p>שהייתה משמשת גם לרחצה וגם לכביסה.</p>
<p>איזו נוסטלגיה.</p>
15/11/14
<p>כתיבה יפה, היסטוריה נוסטלגיה.....</p> <p>יש עד היום ארצות שליפא העגלון עדיין לא הגיע , עבור גלון מים הולכים ברגל (ללא נעלים ותמיד נשים וילדים) 10-20 ק"מ לכיוון אחד.</p>...
<p>כתיבה יפה, היסטוריה נוסטלגיה.....</p>
<p>יש עד היום ארצות שליפא העגלון עדיין לא הגיע , עבור גלון מים הולכים ברגל (ללא נעלים ותמיד נשים וילדים) 10-20 ק"מ לכיוון אחד.</p>
<p>שבת שלום</p>
<p>נחמד שהיזכרת לי את כל העגלונים אז.מביא הקרח,הנפט,מויל הספריה השבועית עם הפרד.היו זמנים.נחמד להיזכר.</p>
<p>מוביל הספריה</p>
<p>רק מי&nbsp; שזוכר את העגלונים ואת מוכרי הקרח יכולים&nbsp; להבין את הנוסטלגיה של אותם ימים .ימים שנשים הרתיחו כביסה בגיגית ואת האוכל בישלו על פתיליה והמקרר היה גיגית ובתוכה חצי בלוק קר...
<p>רק מי&nbsp; שזוכר את העגלונים ואת מוכרי הקרח יכולים&nbsp; להבין את הנוסטלגיה של אותם ימים .ימים שנשים הרתיחו כביסה בגיגית ואת האוכל בישלו על פתיליה והמקרר היה גיגית ובתוכה חצי בלוק קרח. היו&nbsp; זמנים</p>
15/11/14
<p><strong>מה גם שציירת חתיכת נוסטלגיה..</strong></p> <p><strong>ואזכיר פה גם את מוכרי הנפט ומפיצי הלחם מהמאפיות..</strong></p> <p><strong>...
<p><strong>מה גם שציירת חתיכת נוסטלגיה..</strong></p>
<p><strong>ואזכיר פה גם את מוכרי הנפט ומפיצי הלחם מהמאפיות..</strong></p>
<p><strong>עולם אחר שהבאת לנו בהבזק מילים נפלא.&nbsp;</strong></p>
15/11/14
<p>גם אני סחבתי רבע בלוק קרח בילדותי למקרר הביתי.</p>
<p>מקסים בעיניי בהוקרה ריקי</p>
כתוב/י תגובה...
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב:
עריכת תגובה
השבה לתגובה
פוסטים אחרונים

שבוע
איך חולף לו ביעף שבועיום ועוד יום מבלי להרגישזכרון בי מיום ראשוןוהנה סוף שבוע הגיע חישזה לא כל כך מפריע ליאילו לא ההכרה -חולפים כך שנותינו...ומכסת ימינו שמראש נועדהכך הולכת אוזלתבקרוב ניראת...
לקריאת הפוסט
דילמה
כשאין לי - אני רוצהכשיש לי - אני שבעהגמורהמחפשת ללא לאותותרהאחר המידה המדויקת...
לקריאת הפוסט
בקבוקו של ניגון.
בקבוק שקוף וירקרק כרסו עבה, צואר לו דק, מלא עד תום בשמן בבוקר יום של מחרת מביט האיש אותו מילא הן אמש.. עדיין הבקבוק ירוק.. בפאת שולחן עומד ניכלם ומרוקן, אינו כאמש. ואיך נגרע זה...
לקריאת הפוסט

מוטק’ה גם בפייסבוק
למעלה
חזרה