נפלאות הפנטזיה או משאלות לב

נסעתי לים המלח, כדי להתרחק מהרעש, ההמולה והקור. היה חם, נעים ומלוח.

לקחתי איתי כמה מגבות ובקבוק מים וכמה תפוחים וחיפשתי מקום להשתרע עליו לחופו של ים המלח.

לאחר טיגון ממושך בשמש, נכנסתי למים. במרחק של כ10 מטרים מהחוף, ראיתי מן תורן חלוד מעוקם בולט במים. אולי עוגן ישן? אולי ספינה טרופה? התחלתי לשחות לכיוון המוט. לא היו עליו חלזונות.. מובן לא? חלזונות אינם יכולים לחיות במים ככ מלוחים.

התהפכתי על גבי ולאט לאט שקעתי בנימנום קליל. לא פחדתי. אמנם אינני שמנה ודי מוסכן לסמוך על שומן שאיננו קיים שיציפני, אך החום הנעים והמאמץ הפסיכולוגי של העיר הכריעני ולאט לאט שקעתי בנימנום נעים..

עיפעפתי לכיוון השמש. דגי זהב שטו סביבי ואדוות קלות ליחכו את ירכי. היה נדמה לי שאני רואה שער זהוב.. כן. אני רואה שער זהוב ארוך פרוש על גב גברי רחב מסוקס. תלתלים מרהיבים ארוכים כלשונות אש היו פרושים על גבו של גבר.. אופס. מה זה? משהו מחוספס וחלק באותה מידה שיפשף את גבי ואת ירכי מתחת למים.

העפתי מבט. מעניין..

גבר יפהפה, שזוף, מוזהב שחלקו ממתניו למטה היה מכוסה בקשקשים וסופו זנב ארוך וגדול.. בתול ים זהוב.. גבר, בתול ים ודג זהב.

תוך כדי מחול איטי של הדג הזהוב סביבי הבטתי מוקסמת. לפתע התערבלו סביבנו גלים. הבחור החל לשקוע. התהפכתי וניסיתי לברר מה קורה. טרם התאוששתי מהגילוי המדהים של בתול הים וכבר סערה מתרחשת ואני בתוכה. אינני שחיינית מוכשרת. אוי ואבוי, מה אעשה??

ראתי ששערו הארוך המתלותל של בתול הים המוזהב הסתבך במוט המתכת  החלוד שלצידו נחתי.. שלחתי יד וניסיתי לפרום את הפקעת שבמהירות רבה מאד הסתבכה לכדי כדור עבה. שערו נקשר סביב המוט לבלי התר.

פניתי לצד שני ונסיתי לפרום. הרמתי על עיני את מסכת השחיה שהיתה תלויה על צווארי וצללתי. בתול הים המבוהל הנרגש ניסה לעמוד בשקט ליד העמוד והביט בי בעיניו הצלולות הכחולות הגדולות והמבוהלות..

צפתי למעלה לקחת אוויר. צללתי. צפתי למעלה לקחת אוויר. צללתי. לאחר גיחות אחדות, הצלחתי להתיר את הפקעת. חלק משערו כססתי בשיני והשאר החליק ונפרם.

צפנו למעלה. אני עייפה, אני מותשת. נרגשת ולא כל כך מבינה ובתול הים ניער את שערו, ניגב את לחייו . הוציא מתחת לסנפירו חליל מכוסה קשקשים, מתכתי בצבעו. הקולות שיצאו מחלילו היו כצלילים שוודאי אשמע בהגיעי השמיימה. לאחר דקות אחדות של מתן תודה לבוראו, פנה אלי בתול הים ואמר "3 משאלות אקיים לך על טוב ליבך ומאמצייך.." קולו היה נמוך, נרגש וערב מאד לאוזניי.

3 משאלות??

אני רוצה שכל הנהרות והאגמים בישראל יתמלאו מים מתוקים בשפע. לתמיד.

אני רוצה שכל ההרים, הגבעות, השמורות ורוב הנגב יתמלאו יערות עד, עצים, ציפורים וחיות בר. לתמיד.

אני רוצה ששלום ישרור בישראל ושלא נדע עוד מלחמות. לתמיד.

הרגשתי שאני מורמת לאוויר. 2 ניצים ו2 בזים הרימוני אל על. יכולתי לראות מרחוק את פרס. ראיתי הרים גבוהים עשויים ממעדרים, מזמרות ועתים. מתכת ועץ מנוסר. ראיתי שכל המחילות התכסו באבן וכל הטילים וכלי המלחמה הפרו לכלי עבודה.

הסטתי את מבטי לכיוון מערב, ראיתי את רצועת עזה ובה הרים גבוהים ממעדרים, מזמרות ועתים. כל המחילות והמנהרות התמלאו מי ים. ילדים חבושי טורבנים ובידיהם חכות, דגו סרדינים ושרו שירי שלום.

קול החליל העירני. רבצתי על החוף ונגסתי בתפוח עסיסי. מרחוק בתוך המים, ראיתי זנב גדול ורעמת תלתלי זהב מתרחקים ונעלמים במים.

הגיעה העת לחזור הביתה.