מוטקה > בלוגים > הבלוג של יעקב גרשון > סיפורו של בן והארועים בגלות פרק 4

סיפורו של בן והארועים בגלות פרק 4

סיפורו של בן   והארועים בגלות פרק 4

הדיור והכלכלה שקיבלו המגורשים במצרים היה סביר אולם תמיד הורגש מחסור. הבריטים השתדלו לספק את צרכיהם האלמנטרים ולמי שהיו מזומנים יכול היה לרכוש את המוצרים החסרים בחניות בעיר. בן הצטרף אל גיסו יוסף ואחיינו בדרכם אל מחנות הצבא הבריטי בניסיון למצא עבודה כלשהיא. יוסף פנה אל חיילי היחידה האוסטרלית והסביר כי הם גולים מיפו והציע להם שרותי כביסה. החיילים העבירו להם שקים עם כביסה מלוכלכת ויוסף יחד עם בנו ובן העמיסו את השקים על כתפיהם והחלו לצעוד לכיוון מגוריהם.בדרך עצרו אותם שוטרים מצרים מאחר ולא היה בידם אישור תעסוקה וכן לא יכלו להוכיח כי הכביסה נמסרה להם ואינה גנובה. יוסף התנגד להלוות אל השוטרים לתחנת המשטרה והתנהל ויכוח קולני שבעקבותיו הגיע הקצין הבריטי ששיחרר אותם. עוד באותו יום הסדיר להם הקצין הבריטי רשיון עבודה וכך יכלו להמשיך לקבל בגדים לכביסה הימים חלפו על בן בחוסר מעש. במשך היום נהג להסתובב בתוך מחנה המגורים ולבחון את מעשיהם של הגולים. מדי פעם היה יוצא עם אחינו גרשון למרכז העיר . לא אחת הצליחו להתגנב לקולנוע כשהם מתערבים בין קהל המבוגרים. רוב הסרטים היו דוברי ערבית, שפה ששלטו בה.לאחר מכן נהגו להסתובב ליד הנמל ולהשקיף על האוניות הפורקות ומטעינות סחורות. המראה הזכיר לו את חברו מומו שטבע בים באחת מגיחותיהם אל האניות בנמל יפו. השעמום וחוסר המסגרות קירב בן ילדי הגולים ובן החליט לארגן קבוצת נערים ויחד יחדרו לנמל וישחו אל האניות שעגנו במפרץ.. ניסיון העבר לימד אותו כי המלחים על האוניות שמחו לזרוק לידי הנערים קופסאות מזון. היה זה בשבילם משחק . .למוחרת דילגו הילדים מעבר לגדר הסוגרת על הנמל , הסירו את בגדיהם ושחו לעבר האונית . בדרך כלל היו אלו אוניות בריטיות שהובילו צבא או ציוד צבאי. בן וחבורתו החלו לקרוא בקול את מספר המילים בשפה האנגלית שלמדו. "אימיגרנס" ו-"פוד". הפעם היו אלו חיילים אוסטרלים הידועים בטוב לבם. הם הטילו לעבר הנערים שקיות מלאות בקונסרבים וביסקויטים ודברי מתיקה. הנערים עטו על השלל ושחו חזרה אל החוף . ישבו על המזח להנות מארוחה דשנה ואת יתר המצרכים חילקו ביניהם ומסרו להורים. כך פעלו מידי פעם אולם באחת הפעמים בגד בהם המזל והם נעצרו ע"י שוטרי הנמל. הילדים המפוחדים פצחו בבכי מר הם חששו מהגרוע מכל שיושיבו אותם בבית סוהר והוריהם לא ידעו היכן הם. בן החיליט לעשות צעד נועז. הוא זינק מבעד לדלת, טיפס ועבר מעל הגדר ורץ לספר לגיסו את דבר מעצרם של הנערים.. הגיס שוחח עם הקצין הבריטי שצלצל למפקדת הנמל והורה להם לשחרר את הנערים. כאשר נרגעו הרוחות החליטה חבורת הנערים לנסות את מזלם אצל החיילים האוסטרלים במחנות ושוב זרקו את המילים הבודדות שלמדו בשפה האנגלית. גם הפעם זרקו החיילים לעברם קופסאות קונסרבים, בסקויטים וממתקים. כמו"כ זרקו לעברם מטבעות כסף וז'קטים.. הילדים חילקו ביניהם את דברי המאכל אותם מסרו להוריהם. לאחר מכן מכרו את הז'קטים בשוק וחילקו ביניהם את הכסף. .קבוצת הנערים הם עכשיו חבורה מאורגנת ובן הוא ראש החבורה,.נער בן עשר שלומד את תורת ההישרדות ברחובות אלכסנדריה.. אילו מעללים יעולל בן בהמשך? בפרק הבא

תגובות  0  אהבו 

449
כתוב/י תגובה...
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב:
עריכת תגובה
השבה לתגובה
פוסטים אחרונים

אני כבר בן שבע עשרה וזה קרה היום וגם לפני 70 שנה
השבוע חגגתי ימי הולדת 17 לשלושה נכדים ביום שבת לנכדה והיום לנכד ונכדה תאומים. הסתכלתי עליהם גבוהים ויפים הנכד עבר את הגובה שלי באותו גיל 181 סמ המישפט "אני בן 17 " עורר בי זיכרונות הסתכלתי...
לקריאת הפוסט
מי הוא האיש שמצליח לרגש רבים ולגרום לנו לריגוש
המילים היוצאות מפיו הן נבואה וציווי לעולם להכיר בזכותנו להתקיים בארץ אבותינו. זה מה שעשה ביקור במישרפות של אושויץ ובירקנאו. שם ראה את הזוועות ואת תאור שיירות היהודים שנאספו מכל קצוות תבל והובלו...
לקריאת הפוסט
הנה קרב יום העצמאות ה70 לקום המדינה ולא נישכח את הנופלים
אמהות שאיבדו את בניהן במילחמות ישראל שילמו מחיר יקר והיו אמהות ששיכלו שניים מילדיהן. יוסי גמזו הטיב לתאר את השכול בשיר שכתב לכבודה של כלת פרס ישראל אם הבנים. ניזכור את הבנים שנפלו על הגנת...
לקריאת הפוסט

מוטק’ה גם בפייסבוק
למעלה
חזרה