הקשר שלא עלה יפה
השימחה הייתה רבה. עשרות רבות של אורחים גדשו את האולם. שלחתי מבט אל עיניה הכחולות שהביעו אושר ושמחה. יחד עם זאת הייתה חרדה לקראת הצעד החריג שחייבו הנשואין להתגורר בניו יורק רחוק מההורים ורחוק מהסביבה שבה גדלה והתחנכה. היא הכירה את חברה לחיים באמצעות חברתה הטובה. הוא הגיע לבקר את אחיו והסתחרר מיופיה כאשר שידכו לו אותה. כשצעדה לצידי ברחוב ראיתי ראשים מסתובבים לראות מי היפפיה הזאת עור בהיר וחלק ועיני תכלת בצבע השמים. לא הייתי שלם עם עזיבתה .כאבא חששתי שתחוש שם בודדה אולם החלטתי שאני לא מתערב ומשאיר את ההחלטה בידיה.. הייתי בדעה שאדם צריך לקבוע את גורלו ואסור להחליט בשבילו. ההתאקלמות בסביבה הזרה הייתה קשה. למרות שהכירה חברים חדשים היה לה קשה להסתגל לסביבה המנוכרת. שכניה היו מכל צבעי הקשת, איטלקים מקסיקנים ,יהודים,וגם מצרים. כעבור שנתיים נולדה הבת הראשונה וולאחר 3 שנים נוספות נולדה בת נוספת. ואז החליטה כי נגמר לה האויר. היא התגעגעה להורים ולחברים. היא התגעגעה לאוירה החמה שעטפו אותה במשפחה. היא הרגישה שלא תוכל יותר לסבול שם וקיבלה החלטה לחזור ארצה. גם במחיר משבר עם הבעל. הייתה זו החלטה גורלית. לקחת שתי בנות שנולדו שם ולנתק אותן מהסביבה ומהחברות. לבעל היה קשה להתנתק מהסביבה שבה גדל והודיע שישקול את צעדיו. היא לקחה את שתי בנותיה וטסה לארץ. הפרוד גרם למשבר והפרדה הייתה חייבת המציאות. היא נשארה עם הבנות בארץ והוא נשאר בניו יורק , כך תמו להם 7 שנות נישואין שלא עלו יפה בגלל קשיי מקום האם ניתן לנתח את המקרה .ולהסיק ממנו מסקנות? האם היה על ההורים להתערב ולתפוס עמדה ביחס לשינוי ארץ המגורים? הדעות חלוקות לכאו ולכאן.