המחשבה על מה שהיה קורה אילו...
חולות ועוד חולות , ים של חולות שכיסה את המדבר. התותחים רועמים והטנקים מוסיפים נופך משלהם לתופי המלחמה. הלילה ירד על המדבר ומה שהזכיר לנו שהמלחמה היא בטווח ידנו היו ההדים העמומים של ירי התותחים והדי הרקטות ששלחו המטוסים אל היעדים המוארים על התעלה. האוטובוס הוריד אותנו בתוך המדבר ומיהר להיסתלק בבהלה היה חושך מסביב ובקושי זיהינו שאנו בים של חולות. פרסנו שמיכות וניסינו לשכב ולהתעלם מהתמונה שנראתה באופק תמונה של מלחמה שנשקפת כמתוך מסך קולנוע. לפתע ראינו אור פנס מהבהב לא הרחק מאיתנו הסקרנות התגברה על העייפות וויחד עם חבר נגשנו לראות. לקחנו איתנו את הנשק האישי למקרה והדמויות שנראו הן אויב ההפתעה הייתה גדולה. אהל קטן בלב המדבר לידו עומדים אריק ומפקדי חטיבות הטנקים לתדרוך. השאלה שניקרה בראשינו הייתה מה היה קורה אילו היינו אחת מחוליות אנשי הקומנדו המצריים שנהגו לפשוט ולפגוע באמצעי התחבורה.. הופעתנו לא גרמה לחבורה להפסיק את התדרוך ולנהל את מהלך קרבות הטנקים שהיה אמור להערך למחרת בבקר ההוראה של אריק הייתה חדה ברורה וחזר עליה שוב ושוב "לעוט קדימה לאורך התעלה ולא להיכנס לקרבות מגע לעוט ולדחוק את הטנקים המצריים לתעלה". כנראה והגענו לקראת סוף התדרוך לאחר מספר דקות התפזרה החבורה וכל אחד פנה לדרכו התמונה נחרטה עמוק בראשי והעלתה בי תהיות מה הייתה תוצאת המלחמה אילו המבקרים היו אנשי קומנדו מצריים שהיו מפעילים את נשקם. מידי פעם הם נחתו ממסוקים ופגעו בעורקי התחבורה