מוטקה > בלוגים > הבלוג של יעקב גרשון > רוב חש שהוא שב הבייתה פרק 3

רוב חש שהוא שב הבייתה פרק 3

רוב חש שהוא שב הבייתה   פרק   3

הבית ששכרו ליד הנמל היה רחב ידיים . רוב שמח שהוקצה לו חדר מיוחד. מחלונו יכול היה להשקיף ולראות את הים ואת עשרות המתרחצים שגדשו את החוף. הוא עטה את בגדיו ויצא לשוטט בסביבה . הוא לא הבין את השפה המוזרה שהייתה שגורה בפי התושבים המקומיים. שתי השפות , לדינו ויוונית ששלט בהן לא עזרו לו לתקשר עם התושבים . הוא החליט שיעשה מאמצים ללמוד את השפה הערבית שרבים השתמשו בה וכן את השפה האנגלית שהייתה בשימושם של הסוחרים. כשחזר לביתו החל לחקור את אביו מה הייתה הבהילות שבעטיה עזבו במהירות את האי . האב סיפר לרוב כי הגיעו לאזניו שמועות על גזרות שעמדו להטיל על יהודי האי ולכן החליט למכור את ביתם כל עוד ניתן היה למצוא קונה ולעזוב את האי. הייתה זו בריחה מפני איום שעמד לקרות. אביו של רוב סיפר לו על ההיסטוריה המשפחתית כפי שעברה מדור לדור. הוא סיפר לו על מעשי הזוועה שביצעו הכמרים ביהודי ספרד במאה ה-15 כאשר האנקוזיציה החליטה שעל כל יהודי ספרד לקבל עליהם את דת הנצרות. אלו שסרבו עונו והועלו למוקד. שלושים אלף יהודים שסרבו להמיר דתם נשרפו חיים על המוקד. יתר היהודים ברחו ותפזרו בעולם. אבות אבותיו של רוב הצטרפו לקבוצת יהודים שעלו על אניה ונדדו לאי שם חיו מאות שנים. האב סיפר כי החליט לעבור לארץ ישראל לאחר שנודע לו כי יהודים רבים מגיעים ועומדים להחיותה מחדש לאחר אלפיים שנות גלות.הוא האמין שכאן יפסיקו לרדוף את היהודים. לאחר שהתארגנו יצאו רוב ואביו מביתם וצעדו לכיוון הנמל. רוב ידע שאביו היה בין היתר יורד ים והבין שאביו יצא לבדוק בנמל אם דרוש להם קברניט ...ואכן הוא פגש איש עסקים ששלט על צי אניות ושמח למצוא קברניט לאחת מאניותיו .הוא שמח לשכור גם את שרותיו של רוב בתור מלח. וכך הפך רוב ליורד ים.. העבודה על הספינה לא הייתה קלה אולם היא חישלה אותו ואיפשרה לו ללמוד את השפה הערבית מפי יתר המלחים.. כמו כן למד אנגלית מפי המלחים הזרים אותם פגש בפאב המקומי שם בילו את לילותיהם. רוב עמד מול הראי והמראה העלה בו גאווה. מולו עמד גבר נאה עם כתפיים רחבות וגו זקוף.. הוא נזכר בערבים בהם נהג לשוטט על חוף הים . בהחלטה רגעית החליט לרדת לחוף . החשכה החלה להשתלט על הסביבה והוא כיוון את צעדיו לאור הכוכבים. כך המשיך לצעוד אולם הפעם הוא לא ציפה לפגוש את הרקולס וגם לא את הרה ויתר האלים.. עכשיו הוא כבר הבין שהאלים הם יצירי דמיונם של היוונים. והוא כיהודי מאמין באלוהי ישראל. רוב חזר על עקבותיו ושב לביתו. עכשיו הוא הרגיש שייכות. עכשיו הוא הבין שהוא הגיע למקום הנכון. למקום שכל יהודי צריך לחזור אליו. הוא האמין שכאן יוכלו לחיות חיים שקטים ללא חשש ממעשי פוגרום. הוא הרגיש שעכשיו הוא בבית.

תגובות  4  אהבו 

524
01/09/11
במאה ה15 ולא ה19.
תודה על המשך הסיפור.
01/09/11
ספורך על רוב מענין
וגם סופו שהוא חוזר לבית האמיתי
לארץ ישראל.
תודה על התגובה והתיקון
הסיפור מבוסס על היסטוריה אמיתית מהמאה ה-19
וטעיתי כאשר ציינתי את גרוש ספרד במאה ה-19 במקום במאה ה-15

יעקב גרשון
תודה על תגובתך
ראיתי היכן אתה מפרסם עכשיו את השירים שלך
ועכשיו אני מבין מדוע נעדרת מאתר הבלוגים.
שיהיה לך בהצלחה.

יעקב גרשון
כתוב/י תגובה...
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב:
עריכת תגובה
השבה לתגובה
פוסטים אחרונים

אני כבר בן שבע עשרה וזה קרה היום וגם לפני 70 שנה
השבוע חגגתי ימי הולדת 17 לשלושה נכדים ביום שבת לנכדה והיום לנכד ונכדה תאומים. הסתכלתי עליהם גבוהים ויפים הנכד עבר את הגובה שלי באותו גיל 181 סמ המישפט "אני בן 17 " עורר בי זיכרונות הסתכלתי...
לקריאת הפוסט
מי הוא האיש שמצליח לרגש רבים ולגרום לנו לריגוש
המילים היוצאות מפיו הן נבואה וציווי לעולם להכיר בזכותנו להתקיים בארץ אבותינו. זה מה שעשה ביקור במישרפות של אושויץ ובירקנאו. שם ראה את הזוועות ואת תאור שיירות היהודים שנאספו מכל קצוות תבל והובלו...
לקריאת הפוסט
הנה קרב יום העצמאות ה70 לקום המדינה ולא נישכח את הנופלים
אמהות שאיבדו את בניהן במילחמות ישראל שילמו מחיר יקר והיו אמהות ששיכלו שניים מילדיהן. יוסי גמזו הטיב לתאר את השכול בשיר שכתב לכבודה של כלת פרס ישראל אם הבנים. ניזכור את הבנים שנפלו על הגנת...
לקריאת הפוסט

מוטק’ה גם בפייסבוק
למעלה
חזרה