הזיכרונות מן העבר שנעלמים
בכל אחד מאיתנו ישנן "זיכרונות" , זיכרונות שהן הנידבך עליו אנו בונים את המשך מהלך החיים. הזיכרונות הן הידע שצברנו במשך השנים . הן גם הידע שצברו הורינו ושהעבירו לנו במהלך חייהם.הן היומן הטמון במוחנו כעין מחשב וירטואלי שרושם ומצלם את כל הארועים. הזיכרונות הן התורה שבעל פה שאנו מעבירים לילדינו והם מעבירים לילדיהם וכך נישמר רצף הזיכרונות שעוזר לנו לבצע פעולות הן מורכבות והן פשוטות לאחר שהדורות הקודמים מצאו את הפתרונות כיצד לבצע את הפעולות מבלי לטעות. אלא שהתורה שבזיכרונות הלכה וטפחה . קשה היה לזכור את כל הפרטים ואת הפתרונות לבעיות השונות שטפחו והתרבו במרוצת השנים. כך החליטו רבים להעלות את הזיכרונות על הכתב.כך עשו אבותינו שהעלו גם את התורה שבעל פה על הכתב. כך נוצרו יומנים שהכילו את שושלות המשפחות . כן נכתבו יומנים שהכילו מרשמים שעברו מדור לדור וכן יומנים עם המרשמים של תרופות סבתא. רבים לא התייחסו אל הזיכרונות כבעלי חשיבות והן נעלמו יחד עם מות בעליהם. מעניין כיצד הייתה מתפתחת משפחה כשלנגד עיניה הייתה ההייסטוריה המשפחתית לאורך מאות השנים , אילו דאגו אבות המשפחה לרשום את הזיכרונות ביומן? הנושא היה קרוב ללבי ולכן החלטתי לנסות לשחזר את ההיסטוריה המשפחתית. רציתי לנסות ולהעלות על הכתב את שושלת המשפחה , את צורת החיים שחיו בעבר את הקשיים שעמדו בדרכם וכיצד הצליחו להתמודד איתם. כנראה והייתי בודד במערכה במשפחה ענפה שהקיפה מאות רבות . הסתבר לי כי אף אחד לא דאג לרשום ביומן את השושלת ובני המשפחה המבוגרים שנותרו יכלו לספק פרטים רק לגבי דור אחד או שניים.. קיבלתי תמונה לגבי צורת החיים במאות ה-19 וה_20. .,כיצד חיו ,כיצד נדדו מעיר לעיר וכיצד התמודדה האישה עם ניהול הבית. הסיפורים מדהימים והיום קשה לנו לעכל כיצד יכלו להתמודד עם כל הקשיים שניצבו בפניהם. סיפורים על נסיעה מחיפה לירושלים שארכה יומיים בכירכרות רתומות לסוסים. הנסיעה נערכה רק בשיירות מאחר ושודדים ארבו לנוסעים בדרך. כביסה ביד לאחר הרתחתה בדוד שהוצב על פרימוס., פעולת כביסה שנמשכה יום שלם. הסתכלתי על הסבתה ולא יכולתי לתאר לעצמי כיצד הצליחה להתמודד עם הקשיים בניהול משק הבית. מידי פעם הצלחתי להוסיף פרטים נוספים לשושלת המשפחתית אולם הדורות הותיקים נעלמו מבלי להשאיר פרטים מחייהם ומנדודיהם וחבל.. ידוע לי שחלק מהמשפחה עלה מרודוס בתחילת המאה ה-19. אולם לא ידוע לי כיצד הגיעו הוריהם או הדורות הקודמים לרודוס. דיברו במשפחה שהדורות הקודמים הגיעו מספרד לאחר גרוש יהודי ספרד ע"י האינקוזיציה. אין מסמך כתוב או יומן שיספר את סיפור הגרוש וההגירה.. האימות היחידי הוא אולי שפת הלדינו שהייתה שגורה בפי סבתי וכן השמות במשפחתה: וידה, מרקדה ועוד. תרומה רבה לנושא נעשתה בבתי הספר שהטילו על התלמידים לכתוב עבודת שורשים. הדורות הבאים ישמחו לעיין בעבודות הנ"ל ולהמשיך את השושלת.
זיכרונות העבר של משפחתך לא רבים, זיכרונות העבר של משפחתי כמעט ולא קיימים. לפני שנתיים כשמלאו 50 שנה למותה של אימי שנפטרה בגיל 34, כתבתי ספר לזכרה. בחרתי להסתמך על שברי זיכרונות שלי ושל אחותי כי לא היה את מי לשאול. אנחנו כבר לא צריכים לדאוג - חיי הדור שלנו ואילך מתועדים בפרוטרוט, בעיקר בתמונות...
זו הזדמנות לחוויה בין דורית שמעצימה לרוב את הקשר כשהנכדים שומעים מה עבר על הוריהם והסבים שלהם כשהיו בגילם. ככל שהידע על הדורות הולך אחורה יותר העניין רב ומסקרן.
ובמאמר מוסגר הייתי מאוד שמחה לו היית מעלה את הנושא בקהילה שלנו סבא וסבתא.
חקרתי והגעתי להיסטוריה של המשפחה עד תחילת המאה ה-19 . יש לי פרטים רבים שאני יכול למלא בו ספר. הכל נמצא במחשב.
הבעיה עם פרטים לגבי הדורות הקודמים. ידוע שהגיעו מארצות שונות אולם מי הם היו וכיצד נדדו בעולם . את הפרטים האלה כנראה ולא אדע לעולם. וחבל.
אני זוכר שפניתי לועד הקהילה ברודוס לנסות לאתר פרטים על המשפחה שעלתה ארצה בתחילת המאה התשע עשרה. אמרו לי שהנאצים השמידו את ארכיון הקהילה.