היום הלכה לעולמה אמא יקרה שנשקה למאה
אתמול בערב ישבתי לידה והתפללתי שזה יגמר. הכאב חתך את בשרה ומבטה היה מלא תחינה ",אני רוצה ללכת ולהפטר מן הכאב" והיום בשעות הקטנות של הלילה התמלאה משאלתה היא החזירה את נפשה לבורא. היא הייתה איזו כיפית של אמה ראשה צלול וזיכרונות העבר היו בראשה כמו ספר פתוח היא ידעה לפרט ארועים שקרו גם לפניח 90 שנה ידעה לפרט ולדקדק בפרטים כמו אינצקלופדיה. למרות גילה שנשק למאה היא ניהלה את ביתה כמו אישה צעירה העובדה שנעזרה בהליכון לא הפריע לה לשמור על בית נקי ומסודר שזכו לתשבחות והערצה. אלה שהגורל לא הניח לה בסוף ימיה "המחלה" האיומה תקפה אותה לפני כחודש אולי כדי להשלים סדרה בשורשי המשפחה שלישיה שהלכו בעיקבות אותה "מחלה" בתי , רעייתי ועכשיו אמי. לוציפר ! אלו לא קלפים . לא זכית בשלישיה אתה משחק לנו על העצבים אבל לא ניכנע לך. אם חשבת שהמוות פגע בנו טעית טעות מרה היה זה מוות שהביא לה את הגאולה והמנוחה.
פשוט הגיעה מאוחר וזה יכול להקל בפרידה למרות שאמא
תמיד חסרה ...אבל יש כל כך הרבה פריטים שמשאיר
אדם ..אומנם חומריים תמונות..גזרי עתונים..וסתם
שמוצאס שאסף ולקט שנותנים צבע לדמות שנפרדנו
ואולי מוסיף לו עוד גוון שלא הכרנו.. ובסך הכל כייף לעסוק
בזה. ועם כל זה אני משתתפת נצערך. רבקה
גם אצלי אמא ניפתרה לפני סבתא שהיית בת 99 במותה
תנחומי!
בוודאי היתה משהו מיוחד.
תנחומים.
אני מתחברת ליגון שלך ביותר מפן אחד של הדברים.
שלא תדע צער לעולם.
דליה
למרות מסירותה וחריצותה.
למרות יסוריה והמחלה היא
היתה אמיצה ותמיד היתה במחשבה
צלולה. היתה זוכרת פרטים מאותה
היסטוריה של המשפחה.
המוות הוא החלק העצוב והטראגי בחיינו, אין מנוס ממנו.
מאחלת לך שתמצא נחמה ותמיכה בסביבה אוהבת של משפחתך.