הילד שהלך לאיבוד

החיפושים שנמשכו לאורך כל היום לא העלו דבר . הילד נעלם כאילו בלעתהו האדמה. לאחר שבושש לחזור לביתו פנתה אימו אל השכנים לעזור לה לאתר את בנה בן השבע שיצא מביתו השכם בבוקר וטרם חזר. היא ידעה שאין זה ממנהגו להעדר שעות מרובות מבלי לדווח לה היכן הוא נמצא. השמועה על ילד נעדר עשתה לה כנפיים וכל השכנים התארגנו למסע חיפושים. האפשרויות היו רבות. מדובר בצפון תל אביב של אמצע המאה הקודמת. היו באזור פרדסים ושדות וכן כפר ערבי שכן סומייל. החשש שהתגנב ללב במחפשים שמא נחבל באחד הפרדסים והוא שוכב שם פצוע ומחכה למחלצים. מישהוא העלה גם חשש שנחטף ע"י הערבים מהכפר. קבוצות קבוצות התפרסו השכנים לעבר הפרדסים . קבוצה אחת חיפשה גם לאורך נהר הירקון מחשש שמא טבע במימיו . השעות חלפו ולא נמצא זכר לילד שנעלם. הערב רד ונותרו עוד מספר שעות עד לחשיכה. הדאגה לשלומו של הילד הלכה וגברה. ברור היה שאם הילד לא חזר עד שעה מאוחרת כזו סימן שקרה לו אסון. התפנית באה לאחר שאחד השכנים שמע באקראי שיחה בין שני ילדים שהתלחשו ביניהם אחד הילדים אמר לחברו"בא נגיד שהוא הלך לירקון לבד ונפל למים". השכן ששמע את השיחה הבין שהילדים יודעים מה קרה לילד שנעלם. הוא תפס את הילדים והכריח אותם לספר מה ידוע להם על העלמות הילד אחרת יקח אותם למישטרה. הילדים נבהלו וסיפרו את אשר קרה. לדבריהם הם הלכו לירקון עם הילד שנעלם ושיחקו על אחד המזחים במקום. חברם מעד ונפל לירקון . הם הושיטו לו מקל שאחזו בידיהם וציפו שיתפוס בקצה המקל וכך יוכלו למשות אותו מהמים. אלא שחברם שקע ונעלם במי הירקון. הילדים נבהלו וברחו הבייתה מבלי שיבקשו את עזרת האנשים שהיו בסביבה. במשך שעות חיפשו השכנים את הילד הנעלם בירקון. הלילה ירד והחושך לא איפשר את המשך החיפושים.. השכם בבוקר גילה אחד השכנים את גופתו של הילד בן השבע צפה במימי הירקון.. ארוע כזה השאיר בנו את חןתמו. מדובר בתקופה שטרם הומצאה הטלויזיה והידיעות על אסונות היו עוברים מפה לפה. ארוע של טביעת ילד הייתה חדשה מרעישה והיא הכתה בהלם את כל דיירי השכונה.