יום הולדת שמחה ועצב

אתמול ערכתי ארוחה פרסית כהרגלי מידי חודש לכל משפחתי המופלאה:-) יום הולדתי יחול בעוד כשבוע וחצי. מזה 16 שנים ימי ההולדת שלי שזורים בשמחה גדולה ובעצב רב. לפני 16 שנה ארבעה ימים לאחר יום הולדתי החל בפורים, נפטר האיש שלי, בעלי האהוב, שלבו נשבר אחרי שבננו נהרג. והנה בתי יחידתי האהובה החליטה לעשות מעשה. היא ערכה לי אתמול הפתעה וכולם חגגו לי יום הולדת מוקדם, כדי לעמעם את הכאב הכרוך בשני הדברים הקרובים זה לזה כל כך. אז היה כיףףףףףףף. הכינו לי עוגה ועליה תמונה של פני, קבלתי המון מתנות(ואני אוהבת מתנות):-) בתי כתבה לי פואמה נוגעת ללב וגרמה לי לעננים בעיניים:-) אני מתאפקת בכל כוחי לא לשים ולהשויץ כאן בדברים שכתבה לי. אז אכלנו לנו ושמחנו ושרנו ואחי המתוק ניגן בגיטרה ופשוט נשאתי את עיני למעלה לשמיים, וברכתי את האלוהים על המשפחה הטובה והיפה שלי. על בתי היחידה שאין כמוה בעולם, על נכדי האהוב עלי כנפשי. על אחי ואחיותי הטובים שאני אוהבת כל כך. על ילדיהם נכדיהם. ובכלל משפחה היא משהו מאד נפלא ולא מובן מאליו. ואני מודה לאל שבשמים על הטוב. ובכל זאת בקצה בקצה בתוך איזה תא קטן יש לי עדיין חשבון עם זה שלמעלה על שלקח ממני את אהוביי. דליה
העצב אף פעם לא בורח הוא נישאר עמוק בנשמה