בעיקבות שורשים אבודים

ההצעה של חבר להצטרף אליו לטיול באי רודוס במטוס קטן המיועד לשמונה נוסעים קסם לי. . מבלי לשאול את האישה נתתי הסכמתי ולאחרי יומיים אנו כבר באויר. מטוס קטן דומה יותר לצעצוע שמתנודד עם כל רוח קלה. במשך שעתיים ראינו רק ים ומים ושמיים. הצפיפות הייתה מעיקה והתנאים היו רחוקים מלקרוא להם תנאים טובים. . מרחוק ראינו את האי והתכוננו לנחיתה שהייתה די מפחידה המטוס האיט את מהירותו ובזוית חדה נחת על האי כשהקרביים מתהפכים בתוכנו . לרגע עלתה במוחי מחשבה מטרידה שהנה אנו מתרסקים על המסלול אולם הטייס היה מיומן והנחית את המטוס עם טילטולים מועטים.. הבטחנו לעצמנו שזו תהיה טיסתנו האחרונה במטוס צעצוע. את הימים הבאים בילינו בטיולים וביקורים באתרי עתיקות. נהג המונית שמח לקחת אותנו לעמק הברברים(הפרפרים). . הרכב ששכרנו הוביל אותנו למבנים העתיקים שנשתמרו במשך אלפי שנים. לרגע דומה היה שחזרנו אל תקופת יוון העתיקה . דמיינו שאנו נמצאים במקומות בהם שכנו האלים . תארנו לנו שבמקדש שביקרנו בודאי הקריבו קורבנות לזאוס אבי כל האלים או להרה אישתו ,בעת שהגיעו לאי מהאולימפוס מקום משכנם. כימאי דימיתי לראות את פוסידון אל הים שבא לנפוש על האי. אולם כנראה ובאותו ים יצא לצוד ספינות. שעות רבות בילינו בין המקדשים ועמודי הכותרת שנותרו ממבנים עתיקים. עכשיו החלטתי לגשת אל המטרה העיקרית שבעטיה הסכמתי להצטרף לטיול המטרה הייתה חקר שורשים. ידעתיי כי משפחתו של סבא רבא שלי הגיעה מהאי רודוס בתחילת המאה התשע עשרה. ההיסטוריה של הצד הזה במשפחה נודעה לי באקראי מתוך כתבה של דר' זאב וילנאי בסיפרו "סיני עבר והוה" הכתבה מספרת את קורותיה של משלחת בריטית בסיני בראשות פרופסור מפורסם מאונברסיטת קמברידז' שיצאה לסיני בפקודת מניסטריון הימיה הבריטי במטרה לשכנע את השבטים הבדווים בסיני שלא יתנו ידם למרד שהתחולל באותם ימים נגד הבריטים במצרים. במשלחת היו 5 אנשים. הפרופסור שהיה מזרחן והכיר את סיני ככף ידו. 2 קצינים בריטיים. סורי נוצרי וסבא רבא היהודי המשלחת נשאה עימה סכום של 20000 פאונד בזהב סכום שבו היו צריכים לרכוש גמלים עבור הצבא הבריטי.. המשלחת שכרה מלווים בדואים והחלה את מסעה במדבר. . אלא שהמטרה העיקרית לא הושגה. הבדואים שדדו את כספי המשלחת ורצחו את כל חמשת חבריה..היה זה ב11.8.1882 משלחת עונשין גדולה יצאה בעיקבות המסע . הרוצחים נתפסו והובאו למשפט. חלקם הוצא להורג והיתר הושמו מאחורי סורגים. עצמות חברי המשלחת נאספו ונקברו בקבר אחים בכנסיית סנט פול במרכז לונדון בה קבורים גדולי האומה הבריטית. השלט שנתלה מעל קבר האחים מתאר את קורות המשלחת ומציין את שמות חבריה וביניהם העיברי.. הסיפור הזה ומכתב קלף שקיבלה סבתא רבא ממשרד החוץ הבריטי המעניק לה גימלה, הם כל ההיסטוריה שהייתה ידועה לי אודות המשפחה. סבתי שנולדה לאחר מות אביה לא ידעה להוסיף כל פרט נוסף.. עלי להוסיף כי באותה תקופה לא נהגו לתעד את קורות המשפחה וגם לא היו מסמכים שיכלו לעבור לדורות הבאים. עכשיו אני כאן ברודוס וחשבתי לתומי שכאן אוכל לפענע את קורות המשפחה ושורשיה. . ניגשתי אל רב הקהילה והסברתי לו את מטרת ביקורי . הדברים ששמעתי מפיו גרמו לי מפח נפש. לדבריו השמידו הנאצים את כל הארכיון של יהודי רודוס. והוסיף כי המשפחה שציינתי היא משפחה נפוצה ברודוס ולכן אי אפשר יהיה לאתר אחרי 100 שנים מי הייתה המשפחה שעזבה את האי לכיוון יפו.. הרב הוציא לי את כל האויר מהמפרשים . כגודל הציפיה הייתה האכזבה. כשחזרנו לארץ כתבתי מכתב למשרד החוץ הבריטי . קיבלתי מהם קטעי היסטוריה אודות המשלחת והודיעו לי כי אולי אוכל לאתר במגנזה בבריטניה את תיקו האישי של סבא רבא שבודאי מכיל פרטים נוספים. חה.. לחפש מחט בערימת שחת היום איני יודע פרטים אודות החלק הזה של המשפחה . אולם דבר אחד יצא טוב מהטיסה לאי. הייתה זו חוויה לבקר באי שבה חיו אבות אבותי . ההיסטוריה מספרת על ספינה שיצאה מספרד בשנת 1492 ועליה היו מגורשי ספרד שפניהם מיעדות אל האי רודוס. סבתי נהגה לומר לנו כי היא מצאצאי גרוש ספרד. פרט לשפת הלדינו שהיה שגור בפיה והשם וידה שהוא תרגום של חיה, לא היה לה כל אסמכתא לכך. כנראה ושמעה זאת בבית.