אבירי הכביש האפור או ספורט אקסטרים בכבישים

אחרי 36 שנות עבודה תענוג להיות גברת גורלך.מאחר ואני אוהבת לנהוג,אני יורדת למכונית,הסוסה שלי,היא כבר תקח אותי לחיק הטבע או לאיזה מוזאון או גלריה .כשאני מגיעה לדרך השלום מתחיל הפקק.אני בצד ימין קרוב לשוליים.פיתאום,ירד לי מהשמים כניראה,מצד ימין אופנוע.רק בנס הוא לא שורט לי את הקצפת הלבנה של הצבע."לא להתרגז.יש אנשים כאלה.נכון זה לא חוקי,אבל את לא המטיף בשער".הטור מסתרך לאיטו.אני ניזהרת לא לפגוע במכונית שלפני.הכי טוב שאשאיר רווח,כמו שצריך.פיתאום מאי שם ,עובר אופנוע במהירות בין טורי המכוניות,בסדר,הפעם מצד שמאל ונעמד לפני.הטור מתחיל לנוע והאופנוע זוחל לפני.כעת עלי להזהר לא לפגוע בו.לבסוף הוא מצא רווח אחר,ועובר הלאה. ברמזור הבא,איזה מזל,אני ראשונה.ארבעה רוכבי אופנוע נעמדים לפני.ברדיו בדיוק אומרים שנישמר ונשים לב לרוכבי האופנוע,כי הם אינם מוגנים"ומה אתי?"אני חושבת לעצמי.הרמזור התחלף לירוק.שלושה רוכבי אופנוע מזנקים קדימה,אבל בדיוק האופנוען שלפני נירדם מעט בשמירה ואינו ממהר לזוז,אני כבר לחצתי על הדוושה אבל עוצרת בהצלחה,למזלי והודות להשגחה העליונה ואז הוא ניזכר לזוז.בינתיים צפרו לי מכוניות מאחור, מבלי להבין מדוע כביכול אני "נירדמתי".בסוף כולם נוסעים ואני מדברת אל האני הפנימי שלי:. ,סבלנות.נשימות עמוקות.את חופשיה.העולם שלך. ניראה לי שיש כאן איזו תחרות מצד האופנועים למכוניות כמו בין אנני אוקלי אשת לפידות ב"אוקלהומה"לגבר שלה "מה שאתם יכולים לעשות,אנו האופנוענים יכולים לעשות טוב יותר ושהחזק ינצח" (הערת שוליים-לצערי אין כאן מנצחים,מה רבו התאונות של רוכבי האופנוע,בעיקר בצמתים)