אהבה זה לא פשוט

התחתנתי בגיל מאוד צעיר, אפילו לא חשבתי איך תהיה רעייתי, היתה לי תחושה טובה לגביה. היא היתה החברה הראשונה ובדורנו זה הספיק, התפתחנו עם השנים. היא ניהלה את משק הבית ואני בתעשייה עבדתי קשה, נסעתי, הילדים גדלו ואני חושב שמה שהחזיק אותנו היתה חברות טובה. לפני מספר שנים היא הלכה לעולמה בשל מחלה קשה, לפתע מצאתי את עצמי לבד, מתגעגע אנושות לחברתה. כל דבר עשינו ביחד מטיולים ועד שבת בבוקר במרפסת, קוראים עיתון, שותים קפה, לא היינו צריכים לדבר, הבנו אחד את השני. זו אהבה וחברות שאי אפשר להעביר במילים, התמונות שלה מרגשות אותי ומעלות בי עצבות רבה. לפני מספר חודשים ילדיי האיצו בי למצוא אהבה. הם אמרו אבא, נמאס לנו לראות אותה ככה מתפורר ולבד, כנראה שישבתי אצלם יותר מדי שעות לשחק עם הנכדים, אולי הפכתי למעמסה עליהם. אבל הבנתי את הצורך שלהם שלא אהיה תלוי רק בהם ושאוכל להגיע לחופשות עם בת זוג ולא להיצמד אליהם. הצעירים פחות אוהבים איש מבוגר שנדבק אליהם. הייתי שמח שהיו מוצאים לי אהבה, מכירים לי, הלכתי לכמה פגישות הכרויות כאלה לגיל השלישי אבל הכל היה מאולץ, כל כך הרבה שנים עברו מאז שיצאתי לדייטים שלא ידעתי כיצד לפעול, מה לאמור וזריזי מחשבה ממני תפסו לשיחה את הנשים לפני שאני הספקתי לגמגם משהו. כך או כך, הגעתי להכרויות באינטרנט. אני בניגוד לבני גילי מאוד אינטרנטי, יושב וכותב מאמרים, יש לי פייסבוק די פעיל, אני אוהב טכנולוגיה ויש לי רקע טכני ולכן, אתר ההכרויות אליו נרשמתי לא הפחיד אותי, מה שהפחיד אותי באמת היה לצאת לדייט, לפגוש מישהי, על מה מדברים אתה, מה עושים בגיל שלנו, כשלכל אחד כבר יש משפחה ועבר והיסטוריה. אני יכול לספר שיצאתי לכמה דייטים והיה לי מוזר מאוד. לשבת, להכיר, זה לא בא בקלות כפי שקיוויתי אבל אני עוד מנסה וממליץ גם לכם, כיוון שלפתע אני בוחר לי עניבה יפה ויוצא לסרט ויש לי חברה ולא עוד חבר שאני מכיר 30 שנה אלא מישהי שיש לי הרבה על מה לדבר אתה, בכל זאת, שנים רבות מביאות הרבה חוויות ונושאי שיחה. אני אעדכן אתכם אם יהיה משהו מעניין בהמשך.
אתה מחפש חברה שתהיה לך שפה משותפת איתה
אהבה לא מוצאים באתרי ההכרויות.
זה לא משהוא שאפשר לקנות
אהבה מתפתחת ופורחת לאט לאט עם הזמן.
אז אם תמצא חתיכה והיא תביא עימה אהבה ,זכית
ביקשתי לשתף אתכם במה שעברתי חוויה של למידה מחדש, מה שאולי כשהיינו יותר צעירים נראה מעט אחרת
קודם נחשפתי לפוסט שלך "כבר לא לבד" ורק אחר כך לפוסט הנוכחי.
מאד מזדהה איתך. הבנתי שלקח לך שנים מאז מות רעייתך עד שלקחת את העיניינים בידיך.
זה מנחם קצת. אולי יקח לי פחות זמן לעשות כמוך.
בינתיים אני מתענג על בהירות כתיבתך ועל קורותיך.