מרדף הרוחות
ראיתיה מקפצת רודפת אחר חברתה קלה וקלילה נישאת כרוח אינה עוצרת רדופת רוחות ממשיכה לנוע בעיקבות החברות ואני נמצא בתווך רודף ונרדף רודף אחר זו שלפני ונרדף על ידי זו שאחרי הן חולפות מעלי דורסניות אינן מתחשבות מכות מכת רוח מצליפות על פני. כמה אהבתי אותן כששחיתי בחוף מבטחים עתה הן מציקות ומאיימות להטביעני בנות הרוח ,הן אדוות הגלים מכות ומצליפות כשהרוח בגבן רוח חורפית קרה מלאת אנרציה שדוחפת ומריצה אותן ללא רחמים אלא שהפעם הן אינן נישברים אלי חוף אני עומד בדרכן והן מוציאים את זעמן זעמן של אדוות הגלים , על כי עמדתי בדרכן אייך פוסידון אל הים הכל יכול? השולט על הימים, הגלים והרוחות שבפקודתו יהום הים וגם ישקוט או אולי הוא נמצא שם רק באגדות...? סירה מלבינה שם באופק מבעד למשברים בעוז לוחמים מלחייה ברוחות ובאדוות הגלים אט אט מתקרבים הם לעברנו נלחמים כאריות מנסים להתגבר על הגלים הגועשים ועל הרוחות שולפים אותנו אחד אחד מזעמו של הים ההצלה הגיעה ולא מזה שבאגדה ,פוסידון אל הים
שליחים הגיעו להצילכם שליחי מצווה.
עברתי אוקינוסים וסערות
ראיתי הרי מים מתנפצים אל דפנות האניה מנסים להטביעה. תמיד טענתי שהים הוא אכזר וישנם כמה מקומות בעולים שמשמשים בית קברות לעשרות אניות שטבעו.
תודה על התגובה
הים היה טבוע בגופי
השיר מתאר למעשה מצב שבו כמעט בלע אותנו הים. קבוצת חיילים מיחידה מיוחדת שסירתם התהפכה בלב ים בחורף קר וסוער. אכן היה זה כמו התאור בשיר . ברגע של יאוש גילו אותנו במקרה.