פילאטיס: להשתחרר ממעגל הכאב

בני האדם לא נוצרו בתבנית. אלה חדשות טובות לא? אבל יש לכך גם חסרונות. כל אחד מאיתנו בנוי מעט שונה, ויש לכך השפעה משמעותית על דפוסי תנועה ועל האופן שבו אנחנו מגייסים את גופנו לפעולות יום יומיות פשוטות. כיוון שכל תנועה מורכבת מפעולה מתוזמנת של שרירים רבים התלויים זה בזה, אם אחד מהם חלש, מקוצר או כאוב תהיה לכך השפעה על התנועה כולה. דוגמה פשוטה: אם אתם יושבים ברכב וצריכים להסתובב למושב האחורי כדי לקחת משהו, מדובר על פעולה מורכבת הכוללת רוטציה בגב, הרחקה של הזרוע ויישורה לאחור, רוטציה של עמוד השדרה הצווארי ועוד מרכיבים. מספיק שמפרק או שריר אחד לא מבצע את עבודתו - ועמוד השדרה יאלץ כעת לבצע תנועה גדולה יותר על מנת להצליח בביצוע המשימה. אם זה קורה פעם אחת, כנראה שתצאו מזה בשלום, אבל אם אתם מבצעים פעולות רבות בעלות אופי דומה ויש לכם אזורים חלשים או מקוצרים (ובינינו, למי אין?) אזי תוך זמן מה תתחילו לסבול מפגיעות שונות ומכאב. המסקנה היא שלפגיעות ולפציעות יש קשר הדוק למנח היציבתי ולדפוסי התנועה של כל אחד מאיתנו. יותר מכך - אותו מנגנון יכול לגרום לפגיעות שונות אצל אנשים שונים. פגיעה גופנית יוצרת מעגל המתחיל בנזק כלשהו לאחת מרקמות הגוף. הנזק יכול להיות על רקע של שחיקה מתמשכת או על רקע של חבלה טראומטית (נפילה בסקי לעומת שעות ישיבה ארוכות במשרד) והוא גורם לעתים קרובות לכאב. מחקרים רבים נערכים על הנושא המרתק הזה. התגובה ה"נורמלית" והאינטואיטיבית לכאב היא הימנעות ממנו (כך שאם יש תנועה שיוצרת כאב, ננסה להימנע ממנה), אולם ידוע גם כי לכאב יש קשר הדוק עם דפוסי חשיבה ואישיות. ישנם אנשים התופסים כאב כדבר מאיים ולכן הוא גורם להם לחרדה ולפחד, מה שלרוב מגביר אותו. לעומת זאת אנשים אחרים מבטלים כאב. ברוב המקרים המערכת המוטורית שלנו בנויה כך שכאב מאותת לנו לשנות את דפוסי התנועה הרגילים שלנו. אי לכך, תנועות שלכאורה הן פשוטות ויום-יומיות הופכות למאומצות ולמתישות. בתור מטפלת אני נתקלת הרבה במטופלים שהפעולה של קימה מכיסא או אפילו עמידה זקופה גוזלות מהם אנרגיות רבות. השינוי המתמשך בדפוסי התנועה גורר שינויים ארוכי טווח גם באותם אזורים מוגבלים (לדוגמה - שריר שנפגע מפתח רקמה צלקתית כיוון שלא חזר לפעול באורך הרגיל שלו) וגם באזורים המפצים (אזור שעד היום לא היה רגיל לעבוד קשה, ופתאום נדרש לעבוד במקום אזור אחר). כך שכאב עלול גם ליצור כאבים חדשים. בהמשך יכולים לקרות כמה תרחישים. בחלק מהמקרים המטופל מגיע לטיפול בזמן, מרכיב הכאב נפתר מהר יחסית באמצעים שונים והמטופל חוזר לחיי היום יום שלו. האם הבעיה שלו נפתרה? לא בהכרח. אם למטופל שלנו יש מנח יציבתי לקוי והוא חוזר לחיי היום יום שלו מבלי לשנות או לשפר אותו, קיים סיכוי גבוה שבעוד זמן לא רב נפגוש אותו שוב סובל מאותה הבעיה. במקרים אחרים המטופל ממשיך לסבול מהבעיה, ממשיך להימנע מתנועות מסוימות, וגורם לעצמו לנזק נוסף באזורים אחרים בגוף שמצידם מגבירים עוד את תחושת הכאב הראשונית, וכן הלאה. בכל מקרה דבר אחד ברור - מבלי לרדת לשורש הבעיה, כלומר להבין את המנח היציבתי או את הדפוס התנועתי הלקוי, לא נצליח "לשבור" את המעגל.
מה הוא טיפול "נכון"?
ראשית כל חשוב להבין שאין נוסחה מנצחת. מטפל טוב יוכל להתאים את התוכנית המתאימה לפגיעה ולמטופל. עם זאת, כיוון שאנחנו מבינים את התנהלותו של מעגל הקסמים, אפשר כבר לנחש שאם נטפל רק באחד מהמרכיבים שלו לא ניתן מענה אמיתי לבעיה. בכל תוכנית טיפול מומלץ שתיבנה אסטרטגיה המבוססת על הערכה של מהות הפציעה, אך גם תיערך הערכה יציבתית ותנועתית אשר תזהה את המקור לפגיעה וינקטו צעדים על מנת לשנות ולשפר את המצב. מטפלים משתמשים לעיתים בטכניקות טיפול מנואליות (טיפול במגע) על מנת לשחרר ולהאריך אזורים שבהם השריר מקוצר. זה טוב ויפה, אך מבלי לחזק שרירים אחרים קיים סיכוי סביר כי ההשפעה לא תימשך והמטופל יחזור לעמדתו "הרגילה". מבחינתי בכל טיפול ו/או תהליך שיקומי מומלץ שיהיה מרכיב אקטיבי של תרגילים ייעודיים לשיפור המנח היציבתי ודפוסי התנועה. גם אם זה נשמע מאוד מאוד פשוט והגיוני, מטפלים רבים אינם כוללים זאת בזמן הטיפול ו"סומכים" על המטופל שיתאמן בשעות הפנאי שלו או נותנים תרגילים הביתה מבלי שיש להם יכולת לעקוב אחר איכות וכמות הביצוע. העובדה המצערת היא שלרוב האנשים אין יותר משעתיים (במקרה הטוב) בשבוע להקדיש לגוף שלהם. אם בשעתיים האלה הם נמצאים בטיפול פיזיותרפיה או בכל טיפול אחר, רוב הסיכויים שהם לא ימצאו זמן לחיזוק שרירים בשעות הפנאי שלהם. לכן על המטפל להקדיש לכך זמן במהלך הטיפול. מטפלים רבים נמנעים מכך גם כיוון שאין ברשותם ידע מספיק ורפרטואר עשיר מספיק של תרגילים והם מעדיפים לשלוח את המטופל לחדר כושר / פילאטיס / יוגה מבלי להתאים באמת את התרגילים הנכונים ביותר עבור הבעיה. .
יתרונות הפילאטיס
פילאטיס היא שיטת תרגול הוליסטית המבוססת על חיזוק שרירים יחד עם עקרונות של דיוק, שליטה ועבודה מהמרכז. ג'וזף פילאטיס, ממציא השיטה, פיתח אותה בשעה ששיקם שבויים במחנה מעצר בזמן מלחמת העולם הראשונה. פילאטיס הבין כבר לפני מאה שנה שאיכות חיים תלויה בגוף בריא - גמיש, חזק ויציב. הערך העליון שלו היה להפיץ את בשורת התרגול והאימון בכל העולם. התרגילים שהמציא פילאטיס מבוססים על תנועות פונקציונאליות ומדגישים באופן נרחב את ארגון מרכז הגוף והשימוש בשרירי הליבה ובשרירים המייצבים. כמו כן השתמש פילאטיס בנשימה כעיקרון מוביל והתייחס אליה כאל "מקלחת פנימית" המנקה את הגוף מבפנים. רעיונות רבים של ג'וזף פילאטיס הקדימו את זמנם, וכיום, כשהמחקר הולך ומשתכלל בנושא שימוש בשרירי הליבה וארגון מרכז הגוף, נראה כי לשיטתו של פילאטיס יש יסוד שיקומי אמיתי. בשנים האחרונות הפכה השיטה לפופולארית בכל מכוני הכושר ומדריכים רבים מתחומי הכושר והתנועה מוסיפים לארגז הכלים שלהם את רפרטואר תרגילי הפילאטיס. עם התחזקות הזיקה בין טיפולי מגע לבין שיקום תנועתי, הן בספרות המדעית והן בקליניקה, יותר ויותר מטפלים לומדים ומשלבים את תרגילי הפילאטיס בתהליכי השיקום.
לסיכום:
? דפוסי יציבה שונים עלולים להוות גורם תורם לפציעות על רקע טראומה או שחיקה. ? הכאב הנוצר בעקבות פציעה מעורר דפוס הימנעות מתנועה המעוררת כאב. ? שינוי קבוע בתבניות תנועה יוצר פגיעה מכאנית ברקמות או מנציח פגיעה קיימת. ? טיפול נקודתי רק במרכיב הכאב או באתר הפגיעה לא ייתן מענה ארוך טווח ברמה המניעתית. ? זיהוי ליקויים תנועתיים ויציבתיים כבר בשלב האבחוני הראשון יסייע לקבוע את מטרות הטיפול. ? שילוב תוכנית תרגול אקטיבית בזמן הטיפול עצמו יעילה יותר מהסתמכות על תרגול עצמי של המטופל. ? שיטת פילאטיס,על רפרטואר התרגילים המגוון שלה, עשויה להוות בסיס להרכבת תוכנית תרגול אקטיבית למטופלים בתהליך שיקום.
עוד על פעילות גופנית:

האם אתם לוקחים אחריות על גופכם

הליכה נורדית: צעד בטוח

מאמן כושר מוסמך - בן 90

ריקודי בטן: לגוף ולנפש

זומבה גולד: מתאמנים תוך כדי ריקוד

שביל ישראל: מסלולים למבוגרים

להתייעצות עם מומחי מוטק'ה:

פורום כושר גופני

לקהילת לחיות בריא:

לחצו