שינה רגיזה: מה עושים עם השתנה לילית?

השתנה לילית, נוקטוריה, מהווה תופעה נפוצה באוכלוסייה הבוגרת, ומוגדרת על ידי החברה הבינלאומית לאיפוק במתן שתן (ICS) כקימה לפחות פעם אחת במשך הלילה (או יותר) לצורך הטלת שתן.

התופעה עלולה לגרום להפרעת שינה ולפגיעה קשה באיכות החיים, ולעיתים אף בתוחלת החיים, אך ניתן לאתר נוקטוריה באמצעים פשוטים, ויש לה טיפולים זמינים שיעילותם נחשבת גבוהה.

שיעור האנשים הסובלים מהשתנה לילית גדל עם העלייה בגיל, ולפי מחקרים שונים סובלים מהתופעה בין 16%-40% מהמבוגרים בגילאי 40-45 ועד 50%-90% מקרב האנשים בגילאי 80 ומעלה. סקר שנערך על ידי חוקרים מקופת חולים כללית בקרב רופאים אורולוגים בישראל, העלה כי 42% מהמטופלים במרפאות לאורולוגיה סובלים מנוקטוריה, וכי מודעים לה כשני שליש מהאורולוגים לעומת רבע בלבד מרופאי המשפחה.

נוקטוריה מאפיינת הן גברים והן נשים, ובמחקרים נמצא כי שיעור התופעה גבוה יותר אצל נשים. יש להבדיל בין השתנה לילית לבין שלפוחית רגיזה, המהווים שני מצבים רפואיים שונים, אם כי השתנה לילית עשויה להוות את אחד התסמינים של שלפוחית רגיזה.

מה גורם להשתנה לילית?

השתנה לילית יכולה להיות תסמין של שלפוחית רגיזה. צילום: Shutterstock 

קצב הפרשת השתן מהכליות לכיס השתן לרוב פועל במחזוריות של שעון הגוף הביולוגי, כשהפרשת השתן מואצת במשך היום ופוחתת בשעות הלילה.  כמו כן, השתן המופרש בלילה לרוב מרוכז יותר, וגוזל פחות נפח כדי לאפשר שינה רציפה ללא צורך לקום לשירותים. אולם בעוד שבקרב צעירים, קצב הפרשת השתן בשעות היום – בין 8:00-20:00 – גבוה עד פי 2 בהשוואה לקצב הפרשת השתן בלילה, הבדלים אלו הולכים ומטשטשים עם העלייה בגיל, מה שמעלה את הצורך לקום לשירותים.

בנוסף, בקרב קשישים חלה עלייה בשעות הלילה בריכוז הפפטיד ANP בנוזל הדם – פפטיד שאחראי להפרשת נתרן מהכליה, הגורם לייצור מוגבר של שתן.

מספר גורמים מיוחסים במחקרים לעלייה בסיכון לנוקטוריה:

- ירידה ברמות הורמון ADH. נוקטוריה אינה נגרמת ברוב המקרים מהפרעות בתפקוד הערמונית או ממצבים המעוררים שלפוחית רגיזה, אלא שלפי עבודות, בכ-60% מהמקרים מקור הבעיה הוא ירידה ברמות ההורמון ADH. ירידה זו יכולה להיגרם מפגם ראשוני בהפרשת ההורמון, או כתופעה משנית עקב שתייה מרובה של נוזלים, אלכוהול או משקאות המכילים קפאין לפני השינה. מעבר לכך, עם העלייה בגיל חלה ירידה טבעית בהפרשת הורמון ADH בלילה.

- סיבות סביבתיות שמובילות לצורך להתעורר בלילה להטיל שתן – כמו חשיפה לרעש ואור.

- כאבים.

- מצוקה נפשית, לרבות דיכאון וחרדה, המעלים את הסבירות להפרעות שינה בכללותן ולהשתנה לילית באופן ספציפי.

- הפרעות במערכת העצבים המרכזית, לרבות מחלות נוירולוגיות כגון שבץ מוחי או טרשת נפוצה.

- מחלות לב וכלי דם, לרבות יתר לחץ דם, צניחת לחץ הדם במעבר משכיבה לעמידה, מחלת לב איסכמית ואי ספיקת לב. בקרב חולים באי ספיקת לב עלולה להיגרם הפרשת יתר של מים או מלחים, המעודדים ייצור מוגבר של שתן בלילה.

- הפרעות באחסון השתן בשלפוחית. ירידה ביכולת לאגור שתן בכמות גבוהה בשלפוחית עלולה להיגרם עקב נפח קטן מדי של השלפוחית – תופעה הקרויה "שלפוחית לייפתית", או על רקע הזדקנות השלפוחית או התכווצויות בלתי רצוניות של השלפוחית, על רקע מחלות במערכת העצבים כמו שבץ מוחי או פרקינסון.

-  שלפוחית רגיזה. השתנה לילית עשויה להוות במצבים מסוימים תסמין של שלפוחית רגיזה.

- בצקות בגפיים. נמצא כי בגיל המבוגר גוברת הפרשה של הורמונים מסוג קטכולאמינים, וזו עלולה להוביל לירידה בזרימת הדם בכליות, לעלייה בנפח הדם ולהפחתת מתן שתן לאורך היום – דבר שעשוי להביא להגברה בהפרשת שתן ביתר בשעות הלילה.

- תופעות לוואי של תרופות. מספר תרופות עלולות לעודד התפתחות נוקטוריה, למשל נטילה של נוגדי סידן שמגבירים את קצב הסינון בכליות ומעכבים הפרשות הורמונים נוגדי השתנה, ותרופות מסוג משתנים הניתנות לחולים עם יתר לחץ דם וחולים עם אי ספיקת לב.

 - סיבוכים בתפקוד הערמונית. גידולים בערמונית עלולים להוביל להפרעות בנפח שלפוחית השתן ולעורר נוקטוריה. כך למשל, מצב של גידול שפיר חוסם בערמונית מוביל לנפח מופחת של שלפוחית השתן, ועלול להביא לריקון שאינו מלא של השלפוחית בעת מתן שתן ולצורך גובר בהטלת שתן בלילה, ולעיתים לאורך היממה כולה. ליקוי אפשרי נוסף המעודד נוקטוריה עלול להימצא בעצבי השלפוחית.

- הפרעות שינה וחלומות. כשנגרמות הפרעות שינה מסיבות שונות, למשל מחסור בהורמון השינה מלטונין.

- חשיפה לקור בלילה. בחורף או בעת חשיפה מוגברת לקור מזגנים בקיץ, מופעלת מערכת העצבים הסימפטטית, וזו עלולה לפגוע באיכות השינה ובתפקוד מערכת השתן, ולהוביל להתפתחות נוקטוריה.

- הפרעות נשימה שעלולות להוביל להפרעות שינה – כמו דום נשימה בשינה.

- מחלות אורולוגיות של שלפוחית השתן.

- זיהומים בשתן. נוקטוריה עלולה לבטא זיהומים שונים בשתן, שמגבירים את קצב הפרשת השתן וגורמים לצורך גובר במתן שתן בלילה, ובעיקר זיהומים חיידקיים הגורמים לדלקות בדרכי השתן. השכיח שבהם הוא זיהום בחיידק אי קולי (בכ-70% מהמקרים).

- סוכרת אינסיפידוס. נוקטוריה עשויה במצבים מסוימים לבטא תופעה הקרויה "סוכרת אינסיפידוס", המהווה מחלה נדירה שנגרמת על ידי שיבוש בהפרשת ההורמון ADH, ומתבטאת בהשתנה מרובה ובתחושת צמא תמידית.

מתי השתנה לילית הופכת למסוכנת?

השתנה לילית הפוגעת באיכות השינה עלולה לפגוע בתפקוד במהלך היום. צילום: Shutterstock

- בגילאים המבוגרים, שבהם שכיחותה של השתנה לילית עולה, התופעה עלולה להפוך למסוכנת, בעיקר עקב הסיכון המוגבר לנפילות ולתחלואה נלווית.

- נפילות: בגיל מבוגר עולה הסיכון לנפילות, בין השאר עקב ירידה בצפיפות העצם ואוסטיאופורוזיס. סקר בינלאומי שנערך בישראל על ידי האוניברסיטה העברית ובתמיכת המשרד לשוויון חברתי, ופורסם בפברואר 2017, העלה כי שיעור האזרחים הוותיקים מעל גיל 65 שחוו נפילות בישראל (14.8%) גבוה מהממוצע האירופי (11.2%), ומדורג שני באירופה – אחרי ספרד.

- סיבוכי סוכרת: סוכרת המלווה בתסמיני נוקטוריה עשויה להעיד על חוסר איזון של רמות הסוכר בדם, שעלולה להוביל לסיבוכי סוכרת. כשרמות הסוכר בדם עולות, הגוף מפריש יותר גלוקוז דרך השתן, והדבר מגרה את הפרשת השתן ועשוי להעלות את הצורך בהטלת שתן בלילה, כמו גם להעלות את הסיכון לזיהומים בדרכי השתן. 

- מצוקה נפשית: השתנה לילית הפוגעת באיכות השינה עלולה לייצר עייפות מוגברת במהלך היום, שיש לה השלכות על פגיעה בתפקוד היומיומי, ירידה בזיכרון במשך היום וכן סיכון גבוה יותר לפתח לאורך זמן מצוקה נפשית כמו תסמיני דיכאון.

-