תמרור עצור: כל הפתרונות לעצירות במבוגרים

יש חדרי שירותים המצוידים בכוננית עיתונים וכתבי עת, יש המעוטרים בתמונות משפחתיות ולאחרונה נתקלנו בחדרון שכל קירותיו הם לוח מחיק, כולל ערכת גירים, אבל כל זה לא עוזר כשיש לך עצירות, והישיבה בשירותים כרוכה בכאב ובתסכול. כדי להבין האם אתם סובלים מהתופעה, ד"ר נאסים בשארה, מומחה בגסטרואנטרולוגיה ומחלות כבד ב"שירותי בריאות כללית" מחוז חיפה, עונה לכם על כל השאלות החשובות.

מהי עצירות?

ההגדרה של עצירות היא די אינדיבידואלית, אבל מקובל להגדיר אותה כמצב שבו יש פחות משתיים-שלוש יציאות בשבוע, או כשיש חוסר בדחף ליציאה, קשיים ביציאה והרגשה של חוסר התרוקנות אחרי יציאה. בנוסף לתחושת הכבדות, עצירות מביאה גם לכאבי ראש, לבחילה ולטעם רע בפה.  

מתי זה קורה?

העצירות הופכת שכיחה ככל שמתבגרים. כ-13 אחוז מהאוכלוסייה בגילאי 64-30 סובלים מהבעיה, ומגיל 64 ומעלה, כרבע מהאוכלוסייה יפתחו עצירות. אצל נשים בנות 50 פלוס התופעה שכיחה אפילו יותר - פי אחד וחצי מאשר אצל גברים - וזה קשור בעיקר בתופעות גיל המעבר.

מה גורם לתופעה?  

ירידה בהורמונים, שינויים אנטומיים ותזונה לקויה. צילום: shutterstock

אצל נשים, הירידה ברמת הורמון הפרוגסטרון משפיעה על פעילות המעי, מפחיתה את התנועתיות שלו ומביאה לייבוש ההפרשות המגיעות אליו מהכבד ומהמרה, מה שגורם להתייבשות הצואה ולקושי בהתרוקנות. בסביבות הגיל הזה, יש נשים שמפתחות גם בעיות ברצפת האגן, ולכן יכולת ההרפיה של השסתום הפנימי ברקטום נפגעת ויש קשיים ביציאה. גם שינויים אנטומיים נוספים, כמו התעבות המעי הגס וצניחת רקמות באזור הרקטום, יוצרים קשיים דומים.

פרט לשינויים האנטומיים, ניתן לקשור את העצירות גם לתזונה לקויה ולירידה בפעילות הגופנית או לתרופות רבות, הניטלות על ידי מבוגרים, כמו משככי כאבים, נוגדי דיכאון, תרופות לפרקינסון ותרופות להגדלת הערמונית בגברים.

העצירות נובעת לעתים גם ממחלות כמו תת פעילות של בלוטת התריס שנפוצה בקרב מבוגרים, סוכרת, מחלות עצביות כמו פרקינסון וטרשת נפוצה, פגיעות בעמוד השדרה או באגן או מחלות פסיכיאטריות כמו דיכאון והפרעות אכילה. במקרים נדירים יותר, הגורם לעצירות הן מחלות של פי הטבעת כמו "אניזמוס", שבה במקום להרפות את השריר החיצוני של הרקטום כדי לשחרר צואה, מכווצים אותו עוד יותר. כדי לאבחן את הבעיה עורכים בדיקה בשם מנומטריה, הבודקת את לחצי השרירים במקום. קיימת גם בעיה של חוסר רגישות בפי הטבעת, אבל היא נדירה אפילו יותר.

האם זה מסוכן?

אינה מסכנת חיים אך דורשת בירור. צילום: shutterstock

תופעת העצירות כשלעצמה אינה מסכנת חיים, אבל דורשת בירור כי היא עלולה להעיד גם על סרטן המעי הגס. כשיש שינוי בהרגלי היציאה שנמשך מעל שבועיים-שלושה, יש לפנות לרופא ולעבור בדיקת קולונוסקופיה על מנת לאבחן מוקדם פוליפים או ממאירות במעי הגס.

איך מונעים ומטפלים?

שינוי הדרגתי באורח החיים יכול להוביל לשיפור משמעותי. צילום: shutterstock

כשיושבים בשירותים, יש להניח את הרגליים על שרפרף, מעל גובה הרצפה, כדי להגיע לתנוחה המסייעת ליציאה, אבל בשביל טיפול מונע - הכל מתחיל בסגנון החיים. חשוב לבצע פעילות גופנית כמו הליכות יומיות ולשתות הרבה נוזלים. כמו כן רצוי לשנות את הרגלי התזונה ולאכול יותר סיבים, ירקות, פירות טריים ויבשים, סובין גס ולשלב הרבה שמנים צמחיים כמו אבוקדו ושמן זית. בקיץ למשל כדאי לאכול אבטיח שגם מכיל הרבה נוזלים וגם הרבה סיבים. בנוסף, כדאי להקפיד על צריכת ויטמינים מספקת במזון ולהוסיף מגנזיום אם יש צורך.

אם העצירות כרונית, וגם אם היא נמשכת שנים, מומלץ להיוועץ בפיזיותרפיסטית של רצפת האגן. ההמלצה תקפה לנשים ולגברים כאחד. במקרים רבים ניתן לאבחן את מקור העצירות הכרונית בפגיעה שמקורה בגיל, בהיריונות ובלידות, או בהתנהגות מסוימת שהובילה להיחלשות השרירים. תרגול וחיזוק שרירי רצפת האגן יכולים לשפר בצורה דרמטית גם עצירות שנמשכת שנים ארוכות.

אם השינוי בתזונה והגברת הפעילות הגופנית לא עוזרים כדאי להשתמש בנרות גליצרין, שבניגוד לתרופות בבליעה, לא משפיעים על מערכת העיכול. בעצירות יותר קשה, רצוי כבר לשלב כמה תרופות, וביניהן משלשלים או תכשירים פרוביוטיים שמשנים את ההרכב של חיידקי המעי. לחיידקים הידידותיים יש תפקיד חשוב בפתרון העצירות: הם מפרקים את שיירי האוכל ומקטינים את תוכן המעי.

במקרים מאוד קיצוניים ונדירים, כשהמעי לא מתפקד כלל, יש צורך בניתוח לכריתת המעי הגס וחיבור של המעי הדק ישירות לרקטום. כשיש צניחה של רצפת האגן, אפשר לנסות לבצע תרגילים שונים לחיזוק האזור ובמקרים הקשים יש ניתוחים שמוצעים לפתרון הבעיה.

זקוקים לייעוץ? הצטרפו לקהילת הבריאות של מוטק׳ה

חשוב להקפיד על פעילות ספורטיבית - הנה כמה הצעות

אפשר להיעזר גם בחליטות מרגיעות