אברהם שלי (המשך חליפת המכתבים בנובלה "הזדמנות שנייה"

אברהם יקירי,

10.9.1951

אני כבר כל-כך אוהבת אותך, כמעט כמו נערה בת 16. דאגתך לאמך, נכונותך לכתוב לצבי מקסימות אותי. אבל הייתי רוצה לקרוא לך אברי. אברהם זה שם כבד מדי בשבילי. מה דעתך? אני מבינה מדוע הרב שלך הציע לך לקרוא לעצמך "אברהם". כי אברהם לא נולד כיהודי. לכן הרמב"ם אומר עליו שהוא היה המתגייר הראשון. אתה רואה, למדתי קצת יהדות ב-12 השנים שאני בארץ. כשהייתי בצ'כיה לא ידעתי כלום ביהדות.

אשר להצעתך לעלות לארץ עם אמך, ודאי שאין לי התנגדות. אני עוד זוכרת איך משפחתך קיבלה אותי, היהודיה, בחום, לעומת משפחתי שהחרימה אותי באותן שנים. אני זוכרת לטובה את יחסה של אמך אלי, כשתמר נולדה. היא מאד עזרה לי, ובלעדיה לא הייתי מסתדרת כאם צעירה. למרות שלא היה לה קל לראות את בנה האהוב עוזב את בית המשפחה, ו"שם" במקום הראשון את אשתו, כאשר אמו יורדת למקום שני, היא ידעה להתעלות מעל לרגשות הקנאה הטבעיים כל-כך. בקיצור, אני אשמח לראות אותה חיה לצידנו. אבל, לדעתי חשוב שלא נגור באותו בית, לפחות לא בשנים הקרובות. צריך לתת לזוגיות שלנו להתגבש ללא התערבות חיצונית. נשכור לה בית בקרבתנו (חדרה היא עיר קטנה), ואז לא תהיה לי כל התנגדות. אולי זה יהיה אפילו טוב שתהיה לנו משפחה (וגם ביבי-סיטר... זאת הייתה בדיחה).

הצעתך לכתוב לצבי היא מאד אמיצה, אבל גם הגיונית, כי הרי אנחנו נאלץ "להתחכך" איתו לא מעט, כאב של אהוד ו"חצי אב" של תמר. מן הסתם בחגים נהייה יחד "בהשכבות" ניפגש בימי הולדת ועוד. יש זוגות גרושים ששמרו על יחסים טובים, ולמה שאנחנו לא נגיע לכך במשך הזמן?

עליך רק לזכור שצבי מאד רגיש לכבודו, ולכן צריך להחמיא לו לא מעט. הוא גם קצת מקנא לי, אבל בעצמו יצא כבר אם לא מעט נשים.

אתה צריך לדעת שצבי ואני הגענו להסכם ביחס לילדים. הם יישארו לגדול בקיבוץ, בינתיים, ואהוד יהיה שלושה ימים בשבוע אצלנו וכל שבת שניה ושאר הימים אצל אביו. חשבתי שאין זה נכון לנתק אותו מסביבתו הקיבוצית, וגם כפי שחזרתי ואמרתי אנחנו צריכים להתגבש מחדש כזוג, ולכן אנחנו זקוקים ל"זמן איכות", רק לשנינו. גם תמר תמשיך ללמוד בינתיים בקיבוץ. אם תרצה היא תבוא אחה"צ אלינו. זה הכל זמני, לא חתמנו על הסכם משמורת בבית-המשפט. אולי הייתי צריכה להתייעץ אתך לפני הסכם שכזה, אבל אין טלפון בקיבוץ (פרט למזכירות) וזה מסובך.

אוהבת אותך מאד ומעריכה את אומץ ליבך והנכונות לתקשורת פתוחה,

רוצה כבר להתנשק אתך,

שלך מרים