הנגדה כאמצעי שירתי

שיר אהבה לאלמוני
ידך החמה על ידי הקרה
זה כל שאני זוכרת ממך
עיניך נמלטות מעיני
כדי שלא אסגיר את לבבך
מאת אילנה כרמל
שיר זה הוא דוגמה לשימוש בהנגדה היוצרת אפקט מאד חזק. ידו החמה של האיש, מול ידה הכרה.היא רוצה בקשר ("עיניך נמלטות מעיני"). הוא לא רוצה בקשר (כדי שלא אסגיר את לבבך)..
אביא עוד שיר הבנוי על הנגדה:
שיר דידקטי של סמלים / העדר
הוא אהב לצאת עם עדר הכבשים למרעה.
למשמע קריאתו, 500 הכבשים היו נעות כגוש אחד בעקבותיו,
ויחד היו יוצאים לשדות הבור וליער בפאתי הקיבוץ.
השמש עלתה, השמיים היו גבוהים ותכולים,
עצי היער הבהיקו בירקות עליהם,
הציפורים צייצו,
והוא הרגיש
כמעט מאושר.
גם בשדה הכבשים נשמעו לו,
כמו גדוד חיילים ממושמעים,
כאשר המשכוכיות הולכות לצידו,
נהג לשחדן באמצעות חופן תערובת.
אך בערב כשישב לבדו,
בחדר הרווקים,
נפלה רוחו.
בשיחות הקיבוץ הצעותיו תמיד נדחו,
וכדי להתנחם היה הולך אחריהן,
לדיר הצאן.
פה יש הנגדות רבות, אך העיקרית היא מצבו המאושר של הגיבור בקרב העדר שלו, לעומת מצבו העלוב בחברת האנשים.
ההנגדה יוצרת דרמה בשיר, קופליקט, הגורם לקורא לחשוב על השיר.
דיון שני בסידרה
היי איתן. כשאני קוראת שיר(גם פרוזה) או כשאני כותבת שיר אני לא חושבת על הנגדה , או מטפורות. גישה שלי אחרת. התחברות...
היי איתן. כשאני קוראת שיר(גם פרוזה) או כשאני כותבת שיר אני לא חושבת על הנגדה , או מטפורות. גישה שלי אחרת. התחברות נפשית . אז גם בשירך אני רואה משהו רגשי. בדידות של איש
שיש לו יכולת להוביל ,להנהיג. הוא תופס את עצמו כמוביל. ואף אחד לא רואה את זה. אז מה נשאר לו ? עדר הכבשים ממושמעים כמו חיילים. תחושת בדידות וריקנות נפשית של בן אדם שלא מצא את עצמו בקרבת אנשים בסביבתו.
שבת שלום איתן.
היי ילנה, שבת שלום,
גם אני שאני כותב שיר לא מתכנן הנגדות או סמלים. אבל לא יזיק להיות מודע אלה ולכלים אחרים כי הם יוצרים קסמו של השיר. בשירך האחרון על הציפור והבית יש כמה הנגדות. קודם כל בין ה...
היי ילנה, שבת שלום,
גם אני שאני כותב שיר לא מתכנן הנגדות או סמלים. אבל לא יזיק להיות מודע אלה ולכלים אחרים כי הם יוצרים קסמו של השיר. בשירך האחרון על הציפור והבית יש כמה הנגדות. קודם כל בין הציפור הרוחנית, המשוחררת מול הבית החומרי המשועבד לנורמות. אולי גם בין השמים לבית.
בנוגע לסמלים: ציפור היא סמל, כמו שבית הוא סמל. אני מעלה את שירך, כי אהבתי אותו:
ציפור קטנה
בית גדול.
מסודר להפליא.
יש בו הכל.
חסרה רק נפש.
בוקר אחד.
עוד לא עלתה
שמש.
לחלון פתוח
נכנסת ציפור.
היא לא שייכת
לבית יפה.
מקומה שם
בשמיים.
היא מבוהלת,
פוערת עיניים,
פורשת כנפיים.
נפשה חופשיה
מחפשת לחזור.
לעמוד ההודעה
אהבתי
דווח על תוכן פוגע
היי ילנה,
רציתי לתת לך עוד דוגמה למה ההנגדה חשובה, ולמה חשובה המודעות להנגדה משיר שעוד לא פירסמתי:
חלום על מלחמה
שוב פורצת מלחמה.
הןא נשאר בקיבוץ, אותו לא לקחו.
אשתו א...
היי ילנה,
רציתי לתת לך עוד דוגמה למה ההנגדה חשובה, ולמה חשובה המודעות להנגדה משיר שעוד לא פירסמתי:
חלום על מלחמה
שוב פורצת מלחמה.
הןא נשאר בקיבוץ, אותו לא לקחו.
אשתו אומרת לו:
כולם כבר התגייסו!
איציק, אהוד, וגרשון,
כולם ירדו למדבר.
הוא אומר: אבל אני לא רוצה ללכת למלחמה.
הייתי כבר באחת וחזרתי עם הלם קרב
והבטחתי לעצמי שזאת הייתה האחרונה.
אשתו אומרת לו, אבל זה בושה שבחור צעיר מסתובב בחצר הקיבוץ,
לעת כזו.
הוא אומר אני לא רוצה ללכת למלחמה,
את לא יודעת מה זו מלחמה,
האם את רוצה להיות אלמנה?
למזלו הוא התעורר מהחלום ליד אשתו האהובה,
וידע שהיא לעולם לא הייתה אומרת דברים כאלו.
כמובן שיש פה ניגוד גדול בין תפיסת אשתו את המלחמה ובין תפיסת הגבר שכבר התנסה במלחמה. אבל תשימי לב לביטוי "אשתו האהובה". את המילה "אהובה" הוספתי לאחר שגמרתי את השיר כדי להדגיש את הניגוד בין דמותה השלילית בחלום, לבין יחסו אליה במציאות.
שבת שלום
בוקר טוב איתן
שיר שנכתב , הרי הוא נכתב מתוך הרגשותיו ורגישותו של הכותב
הוא מבטא בשירו א...
בוקר טוב איתן
שיר שנכתב , הרי הוא נכתב מתוך הרגשותיו ורגישותו של הכותב
הוא מבטא בשירו את התרשמויותי או את מאווייו ....
רק כאשר מישהו רוצה ל"נתח", את השיר, ימצא סמלים, (מוסכמים או אישיים),
או הנגדה או מטאפורה.......
שבת שלום מעליזה.
היי עליזה:
"רק כאשר מישהו רוצה ל"נתח", את השיר, ימצא סמלים, (מוסכמים או אישיים),
או הנגדה ...
היי עליזה:
"רק כאשר מישהו רוצה ל"נתח", את השיר, ימצא סמלים, (מוסכמים או אישיים),
או הנגדה או מטאפורה....".
אין כל רע בהתרשמות ספוטאנית משיר, מהחוויה שהוא מעביר. אבל, עליזה הניתוח, ההבנה מה יש בשיר מה הכלים שהמשורר השתמש גורמים לנו להבין יותר את השיר וגם להינות ממנו יותר.
בברכה
איתן
ה"כלים", בהם משתמש המשורר בכתיבת שירו באים לו בטבעיות, מכשרונו,
. מידיעתו את השפה והשימוש...
ה"כלים", בהם משתמש המשורר בכתיבת שירו באים לו בטבעיות, מכשרונו,
. מידיעתו את השפה והשימוש בה ומרמתו התרבותית...וכמובן מרגשותיו--
הקןרא את השיר מתרשם, חווה את החויה באופן אישי, בהתאם לנסיונותיו,
לאישיותו להבנתו ולרגישותו...ועל פי רוב- נהנה (או לא...) באופן ספונטאני.
'ניתוח' השיר נעשה כערך נוסף של המתעניין בפרטים.
עליזה
היי עליזה,
אנחנו לא חייבים להסכים בכל. זאת העמדה שלי, זה הבלוג שלי, ואני מציע לסגור את הדיון הזה.
בברכה
איתן