חזרה לקריירה שנייה

"אחרי 10 ניתוחי שחזור החלטתי לוותר על החזה"

בשבת אחת חייה של איילה שמרוני התהפכו כשהרגישה גוש בשד. הגילוי המוקדם הציל את חייה אבל היא עברה כריתה מלאה של השדיים, ואחרי 10 ניתוחי שחזור כושלים החליטה לוותר על החזה ולקבל את הגוף החדש שלה. מכאן גם נולד הרעיון למיזם גוזיות אופנתיות המיועדות לנשים. "זה מעבר לפריט לבוש, זה למצוא פתרון סקסי שהיה חסר"
מאת קרן אוחיון 24/05/20
הקימה מיזם אופנה של גוזיות לנשים בלי שום ידע בעיצוב או בתפירה. איילה שמרוני, צילום: גני קניבה

 

איילה שמרוני, 54, הייתה מנהלת שיווק ומכירות מוכרת מאוד בענף התיירות. עד גיל 45 היא מילאה שורה של תפקידים בכירים, כשהאחרון בהם היה אחראית התיירות הנכנסת של רשת "פתאל". "קריירה שמאוד אהבתי ונהניתי מכל רגע, רצתי על מסלול מסודר ורגוע", היא מספרת. בשנים אלה ילדה שני בנים ושתי בנות, כיום בני 16-24. אבל אז, בשבת אחת, חייה התהפכו ועמם כל מסלול הקריירה שלה. "הרגשתי גוש בשד. אני אדם שמודע לגוף, מתבונן ובודק כל הזמן. מוכנה להישבע שיום לפני הוא לא היה, ובאותה שבת הוא היה. ראיתי אותו עין בעין, ואז התחיל הבלגן".

שמרוני לא במקרה קוראת לסרטן השד "בלגן". "גילינו את הגוש בשלב 2, ואכן, גילוי מוקדם מציל חיים. זו לא קלישאה, זה הופך את הניצחון לאפשרי וזה הבדל של שמיים וארץ", היא אומרת. "אבל זה גם אומר שהכל היה צריך לרוץ מהר. אמרתי לעצמי 'לא נורא, אני גומרת את הסיפור בניתוח מקומי. מוציאים את הגוש ובזה זה נגמר'. זה מה שחשבתי, אבל אז ובניגוד לציפיות הכל התחיל להסתבך. בחרתי בכימותרפיה כי היה לי ברור שאני הולכת לנצח. לא הסתכלתי ימינה ושמאלה. רצתי מהר וקניתי פאה משוגעת ב-6000 שקלים. התייחסתי לזה כמו אל משימה: מטפלים בזה, נגמור את הסיפור ונמשיך. לא העליתי על דעתי אופציה שההחלמה תימשך שנים".

שמרוני המשיכה לעבוד במשך כל תקופת הטיפולים. "זו הייתה הבריחה למקום המוכר והידוע. מבית החולים המשכתי דוך למשרד". עם סיום הטיפולים היא גילתה שהיא נשאית של הגן BRCA – גן שתפקידו לשמור על שכפול תקין של החומר הגנטי, וכשהוא נפגע הוא עלול לגרום למוטציות ולעלייה בסיכון לפתח סרטן. "עד הטיפולים לא הייתי מודעת בכלל לעניין הגן. באותן שנים המודעות אליו גם הייתה בחיתוליה, אבל חברה אמרה לי ללכת לבדוק ואז סיימתי את הטיפולים והלכתי להיבדק, ומהרגע שבו הבנתי שאני נשאית התחילו המון שאלות. שם התחיל הבלגן האנושי".

באופן יוצא דופן ולמרות שלא היה בכך הכרח, שמרוני החליטה לעבור כריתה מלאה של השדיים ושחזור. "הרופאים לא המליצו על כריתה, אמרו שאפשר לחיות עם זה, אבל הסיכוי של המחלה להישנות עמד על 80% ולא יכולתי לספוג את זה".

 

"היו לי ציצים מושלמים, אבל הם שייכים לעבר"

 

"הבנתי שהגיע הזמן להתחיל לקבל את עצמי ואת הגוף שלי מחדש". אילה שמרוני, צילום: מיכל בנדק

 

אבל ההחלמה מהניתוח לא הייתה פשוטה, להפך. "הגוף אמר את דברו והתפרים לא הצליחו להיסגר. עברתי עוד ניתוח ועוד ניתוח ובמהלך התקופה הזו חדר לי חיידק אלים לגוף ונאלצתי להוציא את השתלים לגמרי. זו הייתה סאגה של 3 שנים שכללה 10 ניתוחים. הסיבוכים היו בניתוחי השחזור בעיקר".

לא היה שלב שבו הרמת ידיים?

"לא הסכמתי לוותר על מעוז הנשיות שלי ופשוט המשכתי, ולא משנה מה. יש נשים שבוחרות להישאר כך ללא השחזור, יש פתרונות, אבל אני לא הסכמתי לוותר. היום אני יודעת שחדרי ניתוח הם מדגרה של חיידקים ושלא קיבלתי טיפול נכון כי לא זיהו את החיידק שתקף אותי וסיבך את השחזור. עד הניתוח העשירי. אז אמרתי די. היו לי ציצים מושלמים, אבל הם שייכים לעבר והגיע הזמן להתחיל לקבל את עצמי ואת הגוף שלי מחדש. זה גם היה השלב שהבנתי שאני לא רוצה לחזור לאותו מרוץ בעבודה, אני לא יכולה לעבוד יותר בלחץ".

שמרוני זוכרת את התקופה ההיא כתקופה של משברים: הראשון - משבר האמון עם הגוף. "תמיד ידעתי שאני יכולה לסמוך על הגוף שלי, תמיד הוא היה לצדי, כולל בארבע לידות". השני - איבוד השיער. היום, כשהיא בשיער קצוץ שמשווה לה מראה נערי, היא נראית צעירה בהרבה מגילה. קשה לדמיין אותה עם שיער אחר אבל אז היה לה שיער ארוך, חלק ושחור. "הנשירה הייתה מכה, העצב הכי גדול שלי באותה תקופה. השיער שלי ניהל אותי, תמיד הייתי עם פן ופוני מתוקתק, חליפות שחורות ונעלי עקב מאז ומעולם. אבל בדיעבד מצאתי שם שחרור, שחררתי את התלות בעיקר. אני, שרצתי לקנות את הפאה הכי יקרה כי לא היה מצב שאראה את עצמי בלי שיער, מגלחת היום את השיער יום כן יום לא. בדיוק מתלבטת אם בעשור הזה להאריך את השיער. הבנות שלי מאוד מתנגדות".

וכך היא מצאה את עצמה בלי זוגיות (עוד נגיע לזה), בלי שיער ובלי עבודה. "גיליתי בעצמי כוחות על להתמודדות", היא אומרת בגאווה לא מוסתרת. "חיפשתי מה לעשות הלאה. במהלך התקופה של ניתוחי הכריתה והשחזורים שלא צלחו חיפשתי גוזיות יפות ולא מצאתי. בחנויות מתמחות היו רק גוזיות משעממות בצבע שחור וחזיות בצבע בז'. חשבתי שאיך זה יכול להיות שבתקופה הכי קשה שלי אני לא מצליחה למצוא משהו שאוכל להסתכל במראה ולהרים את עצמי ליום חדש? פשוט לא יכול להיות שלא אצליח להסתכל במראה ולשמח את עצמי בגוף החדש שיש לי. שם זה בעצם התחיל. לא היה לי ניסיון מעולם בטקסטיל, אופנה, תפירה, עיצוב או ייצור. הדבר האחרון שעשיתי בתחום היה חוג בובות בכיתה ד'".

 

"אני לא יכולה להסביר את האושר והסיפוק שחדוות היצירה נותנת לי"

 

גוזיה של 'איולה', צילום: איילה שמרוני

 

תוך זמן קצר ניטע הזרע של "איולה", המיזם של שמרוני שהחלה לעשות ניסיונות בתפירת חזיות. "הייתי מסתובבת בדרום תל אביב לחפש בדים, מכתתת רגליים, עברתי הרבה תהליכים שגרמו לי לתסכול, עוגמות נפש, כעס. בסוף מצאתי תדמיתנית שאני עובדת איתה. אני ממציאה והיא מיישמת".

למרות שגוזיות נשמעות כמו פריט לנערות, הגוזיות של איולה, אומרת שמרוני, לא מתאימות לנערות אלא לנשים שכבר עברו דבר או שניים. אלה שהגוף שלהן לא מושלם, שהציצי "עשה את שלו או מסיבות מוצדקות או אחרות צריך עזרה", היא מסבירה. "מתוך המקומות הפרטיים שלי נולדו העיצובים המגוונים, אבל הגזרות מתאימות לכולן, לכל אישה באשר היא".

הגוזיות מתאימות רק לנשים שעברו כריתת שד?

"לחלוטין לא. מובן שהדגמים הראשונים נבעו מתוך הצרכים האישיים שלי, הרצון לטשטש צלקות, עיוותים וחולשות, להדגיש חוזקות, משם הכל התחיל בעצם. אבל אז גיליתי שנשים בכלל שונות ומגוונות מבחינת הצרכים שלהן בחזיות. אני לא יכולה להסביר את האושר והסיפוק שחדוות היצירה נותנת לי. לא העליתי על דעתי את האושר והשמחה כשאני מוצאת פתרונות לנשים שונות". 

שמרוני בחרה לעצב גוזיות לנשים במבני גוף שונים. "רציתי שלכולן יהיה מענה", היא אומרת. "למשל, לנשים עם מבנה גוף רחב וחזה קטן או מבנה גוף צר וחזה ענק, שתמיד החזיות שלהן או גדולות מדי או קטנות מדי, מגיע להן ללבוש תחרות סקסיות ויפות. כך גם נשים עם חזה גדול, חזה נפול. יש לי פתרונות מאוד פרקטיים. דווקא בגלל שאני לא מהתחום אני לא שבויה בקונספציות. אני רואה את הנשים עם עיניים נוצצות, שאומרות שהגשמתי חלום ושואלות איפה הייתי כל חייהן, שאני מאפשרת להן פריט סקסי שהיה חסר להן תמיד".

 

"אחרי כל השנים, עכשיו תורי"

 

בתוך הדגמים יש קטגוריה שנקראת "אחות ורודה" וכוללת גוזיות (שכולן אגב נקראות על שם בנותיה, אחיותיה וחברותיה) המיועדות לנשים שעברו כריתה ללא שחזור. "דווקא לדגם הזה היה קשה לי למצוא שם. בסוף קראתי לו ברכה, על שם הגן. זה דגם שאני מאוד גאה בו. דגם שהוא מתחרה שמחה ויפה, סקסית ונשית, וזה נוגע מתוך ההיכרות שלי בדיוק במקומות שאנחנו רוצות להבליט או לטשטש".

האישה שהייתה הולכת 25 שנה בחליפות שחורות בחרה ללכת על צבע, ובגדול: "הגוזיות הן הכי צבעוניות, לכל דגם יש בין שלושה לתשעה צבעים, אין שום פריט בצבע בז'. המילה 'צבע גוף' עושה לי עצבים. אני רוצה רק צבעים שמחים, מאירים. הגוזיות מאפשרות, כך אני חווה אותן, לקום בבוקר ולהחליט מי את. היום אני ספורטיבית, נשית, אלגנטית. הגוזיה היא מעבר לפריט לבוש, היא סטייט אוף מיינד. אי אפשר אפילו להסביר כמה הן משמחות ומחזקות, גורמות לי התרוממות רוח. לא רק לנשים שעברו סרטן, אלא לכל אחת שיש לה אישיוז עם החזה שלה, שזה בערך רוב הנשים. יכולתי לייבא וזה היה יותר פשוט, אבל זה היה חייב לנבוע מתוכי, מהמקומות הכאובים שמהווים אישיוז, כדי לפגוע בול עבורי".

תוך כדי תקופת הניתוחים שמרוני נפרדה מבעלה ואבי ילדיה. "אני לא חושבת שיש קשר", היא אומרת, "מערכת היחסים הגיעה לסוף דרכה". כיום היא פנויה ומקווה למצוא זוגיות טובה. "עזבתי את הבית עם מתכון להכנת פסטה. היום אני במטבח בפול ווליום, מכינה ארוחות שישי ל-15 איש. אחרי כל השנים, עכשיו תורי. טיפלתי בילדים, בבית, בעסק, ועכשיו הייתי רוצה למצוא זוגיות".

 

נורית גורדון: דוגמנית בת 71

לדגמן בגדי ים בגיל 60? למה לא?

יש חיים אחרי סרטן השד

1  תגובות  אהבו

התמונה של תגונה ליזי _142_ 15/08/20
כל הכבוד לאיילה שמרוני על הכל. אשה יפה ! ומבחינתי במיוחד על ויתור השחזור. בדיוק בגלל מה שמתואר כאן לא חשבתי לעשות זאת ואני מזהירה נשים אחרות מניתוחים אלה. כל ניתוח בבית חולים יש בו אלמנט של סיכון. ...
כל הכבוד לאיילה שמרוני על הכל. אשה יפה ! ומבחינתי במיוחד על ויתור השחזור. בדיוק בגלל מה שמתואר כאן לא חשבתי לעשות זאת ואני מזהירה נשים אחרות מניתוחים אלה. כל ניתוח בבית חולים יש בו אלמנט של סיכון. וזה לא הסיפור הראשון שאני שומעת על שחזור שלא צלח. אולי רק תיקון קוסמטי-אסתתי אבל לא מעבר לזה. לעתים בעיות של ניתוחי שחזור מתגלים שנים לאחר מכן גם.
כתוב/י תגובה...
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב:
עריכת תגובה
השבה לתגובה
עוד בקריירה שנייה

"אם היו אומרים לי לפני 10 שנים שאפתח עסק, לא הייתי מאמינה"

לא קל להיות עצמאי בישראל – עוד לפני מגפת הקורונה, על הבידודים והסגרים שהגיעו בעקבותיה וגרמו להפסדים...

לקריאת הכתבה
האיש שהמציא את עצמו מחדש בתקופת הקורונה

אם יש משפט שרבים אוהבים להשתמש בו בתקופת הקורונה, ויחד עם זאת נראה כי הוא הכי לא מתחבר לימים הללו, הוא...

לקריאת הכתבה
"אחרי 10 ניתוחי שחזור החלטתי לוותר על החזה"

איילה שמרוני, 54, הייתה מנהלת שיווק ומכירות מוכרת מאוד בענף התיירות. עד גיל 45 היא מילאה שורה של תפקידים...

לקריאת הכתבה
למעלה
חזרה