חזרה ליחסים

"חברה טובה היא כמו אחות, ולפעמים יותר"

ככל שאנחנו מתבגרים כך נדמה שההזדמנויות להכיר חברים חדשים הולכות ופוחתות, אבל אין תחליף לחברה טובה, בכל גיל. שוחחנו עם פסיכולוגית על משמעות החברות בחיינו ועם נשים שהפכו לחברות טובות בגיל 50+, וחזרנו עם תובנות
מאת מורן זלמה 27/01/20
'חברה טובה נותנת תמיכה'. עדי עוז (מימין) ותמר דורון, צילום באדיבותן

 

אנחנו מכירים חברים בבית הספר, בצבא, באוניברסיטה, בעבודה, דרך בני זוג. כשיש כבר ילדים אנחנו מכירים חברים חדשים דרכם. חלק מהחברים שורדים את השנים, מאחרים אנחנו נפרדים. אבל אז מגיעות שנים שהחיים שלנו נכנסים לשגרה, הילדים כבר גדולים, אנחנו כבר לא במסגרות או שיצאנו לפנסיה. תוסיפו לזה חיים עמוסים באופן כללי וחוסר זמן ומרחק פיזי -ופתאום אנחנו מרגישים שמעגל החברים שלנו הלך והצטמצם.

לחלקנו משפחות גדולות, לחלקנו קטנות. יש גם שכנים ומכרים, אבל אין באמת תחליף לחברות טובה. כל אחד מאיתנו צריך את האדם הזה שמבין אותו ומקבל אותו, שכיף לצחוק איתו ולהיפגש לכוס קפה. זה ששם בשבילנו ברגעים המשמחים אבל גם באלה שפחות. אין מה להגיד, החיים הרבה פחות מהנים בלי חברים.

אז מה עושים? איך מכירים חברים חדשים גם אחרי גיל 50? שוחחנו עם ד"ר שרית סגל, פסיכולוגית קלינית ומדריכת טיולים לחו"ל על השפעת הבדידות על חיינו, וגם עם שני זוגות חברות שהכירו בשנים האחרונות ויש להן המון מה להגיד בנושא.

 

"בגיל מבוגר יש יותר מיומנויות בפיתוח חברויות"

 

ד"ר סגל, כמה חברות חשובה בחיים?

"ראש ממשלת בריטניה הכריזה בשנה שעברה על מינוי שרה לענייני בדידות 'כדי להתמודד עם המציאות העצובה של החיים המודרניים'. ואכן, מחקרים רבים מספקים מידע שמראה שבדידות היא גורם התורם לתמותה. בעוד שזיהום אוויר מגביר את הסיכון למוות בטרם עת ב-5%, והשמנת יתר תורמת לכך 20%, הרי שבדידות מקדמת מוות בשיעור גדול יותר. יש להדגיש שמדובר במוות מהשלכותיה של הבדידות. מחקר שבוצע באוניברסיטת בריגהם יאנג מצא שיש לבדידות השפעה שלילית על מערכת החיסון, על לחץ הדם ועל קוגניציה".

כולנו חייבים קשרים חברתיים?

"תחושת הבדידות היא תחושה סובייקטיבית. לאנשים שונים יש נטייה שונה ויכולת שונה ליהנות משהות לבד, והדבר תלוי גם במידת העניין שלהם ובצורך בקשרים חברתיים. בדידות היא מצב נפשי שבו האדם חווה חוסר שייכות, ומצוקה שנובעת מכך שאין מישהו קרוב שיכול להיות לצדו.

האם בגיל השלישי קשה יותר להתחיל חברויות חדשות?

"אנחנו מוצאים שדווקא אנשים מבוגרים מפתחים מיומנויות בטיפוח יחסים בינאישיים. הניסיון שמגיע עם השנים מאפשר פיתוח של סובלנות לחברים עם ׳פגמים׳ יותר מזה שיש לצעירים. מבוגרים יודעים על מה שווה להילחם ועל מה עדיף לוותר".

 

מחפשים חברים חדשים? חפשו בקבוצות של מוטק'ה

 

הפכו לחברות על רקע תחומי עניין משותפים

 

"אפשר להכיר בכל מקום, אבל יותר קל להכיר סביב תחום עניין משותף". עדי עוז (מימין) ותמר דורון, צילום באדיבותן

 

הדרכים של תמר דורון ועדי עוז בנות 53, שתיהן מלב תל אביב, הצטלבו לא מעט פעמים. שתיהן למדו באותו בית ספר יסודי, באותה חטיבת הביניים ובאותו התיכון. בצעירותן הן נפגשו בשבט הקהילה או דרך חברת ילדות של עדי שלמדה בכיתה עם תמר. אך ההצטלבות לא יצרה היכרות, אז מה כן? אחרי שנים כשכירות הן הפכו לעצמאיות: תמר פתחה עסק לליווי תזונתי ואורח חיים בריא, ועדי הקימה סטודיו לתכנון ועיצוב פנים בראייה כלכלית עם התמחות בדירות תל אביביות. כעצמאיות, הן חיפשו עוד ידע וגם קהילה תומכת, וכן, אולי גם חברות חדשות.

"נרשמתי למפגש של ABT - ארגון לקידום יזמות עסקית נשית, ומיד צורפתי לקבוצת הוואטסאפ של הארגון", מספרת עדי איך הכל התחיל. "בקבוצה עלתה הזמנה של תמר להרצאה בנושא אורח חיים בריא. הנשים בקבוצה כל כך שיבחו אותה ונרשמו להרצאה אז החלטתי להגיע גם כן. מאוד התרשמתי מהמקצועיות של תמר ונרשמתי מיד לסדנת המשך. המפגש הבא שלנו כבר היה במפגש של הארגון, שם כבר שוחחנו אחת על אחת ומאז הכל היסטוריה".

איך נוצר החיבור אחרי כל כך הרבה שנים?

עדי: "פגשתי אישה בגילי, עם אותו רקע ותפיסות עולם דומות ואולי דווקא הדברים ששונים ביננו עוררו עניין".

תמר: "הפס הכחול בשיער של עדי סיקרן אותי והייתי חייבת לדעת מי זו. הסקרנות התעוררה יותר כששמעתי שהיא רואת חשבון עם קריירה מוצלחת כמנהלת בשוק ההון, שעשתה הסבה לעיצוב פנים. אישה שהולכת בעקבות החלומות שלה היא אדם ששווה להכיר. מאד אהבתי את ההחלטיות שלה והביטחון העצמי. מהר מאד הפכנו לחברות קרובות".

מה אתן אוהבות אחת בשנייה?

עדי: "אני אוהבת את האותנטיות של תמר ואת זה שהיא אומרת את דעתה, אמנם עם טאקט פולני, אך את כל האמת בפנים. החיבור ביננו הוא גם הווייב התל אביבי, אנחנו גרות במרחק הליכה אחת מהשנייה ונהנות לבלות בתל אביב שלנו".

תמר: "אני אוהבת את ההיגיון של עדי ואת הראייה שלה את התמונה הגדולה. אני מתייעצת איתה על סיטואציות בחיים וגם בעסק, ותמיד מקבלת גם ניתוח מעמיק וגם רעיונות יצירתיים להמשך".

 

"חברות בגיל בוגר היא חברות מבחירה"

 

"חברות מצריכה השקעה". צילום אילוסטרציה: Shutterstock

 

מה תדירות הקשר שלכן?

עדי: "אנו מדברות כמעט כל יום ומתכתבות בוואטסאפ כל יום, נפגשות אחת לשבוע ולפעמים יותר".

מה אתן אוהבות לעשות יחד?

עדי: "מבלות יחד, בתי קפה, הרצאות, הצגות ומופעים, ומדי פעם גם ארוחות ערב משותפות. אנחנו עוזרות אחת לשנייה גם בתחומי העסק של כל אחת וגם בתחומי הידע האחרים שלנו. תמר היא מומחית לאורח חיים בריא והרזיה, ואני שנים נאבקת במשקל. מאז שתמר מלווה אותי מקצועית וגם חברית, הצלחתי לרדת במשקל ובעיקר לשנות הרגלים, שזה הכי קשה בגיל בוגר".

תמר: "עדי חובבת אמנות וממש כיף ללכת איתה לאירועי אמנות ותערוכות מעניינות. בגלל שהיא מעצבת פנים, היא ייעצה לי על עיצוב מחדש של הדירה ותכננה לי ארון בגדים בנגרות מותאמת, שבא לפתור לי את בעיית האחסון".   

לדעתכן קל או קשה יותר להכיר חברות חדשות ככל שמתבגרות?

עדי: "לדעתי הקושי ביצירת חברות חדשה נובע גם מחוסר בהזדמנויות וגם מחוסר זמן. חברות מצריכה השקעה, ובעולם העמוס שלנו לא תמיד יש זמן".

תמר: "בגיל בוגר אתה כבר מכיר את עצמך ומה חשוב לך וגם לומד לקרוא אנשים יותר טוב, זה עוזר לבחור את החברה שבאמת מתאימה לך. קשה להכיר באמת כשהמפגשים הם אקראיים, אך כשנפגשים עם אדם באופן תדיר, ההיכרות יותר עמוקה ונבנית בהדרגה. העובדה ששתינו עצמאיות עזרה לנו להיפגש".

מה החשיבות של חברה טובה בחייכן?

עדי: "חברה טובה היא כמו אחות ולפעמים יותר".

תמר: "חברה טובה נותנת תמיכה, אך גם יכולה להאיר ולהעיר לך וכך את משתפרת כל הזמן. הידיעה שהיא שם בשבילך ואת בשבילה מאד מחזקת".

מה ההמלצות שלכן לנשים שמחפשות חברות? היכן כדאי להכיר?

עדי: "לדעתי אפשר להכיר בכל מקום, אך הרבה יותר קל להכיר סביב תחום עניין מסוים. לדוגמא, הכרתי חברות בקורס אמנות וגם בקורסים עסקיים. לפני כמה שנים השתתפתי בקורס שיווק למעצבות ומתוכו נוצרה 'הרביעייה הסודית', ארבע מעצבות חברות שנפגשות גם לכיף וגם להשתלמויות מקצועיות בארץ ובחו"ל".

האם חברות בגילי 50+ שונה מחברויות בגילים מוקדמים יותר?

עדי: "חברות בגיל בוגר היא חברות מבחירה. ככל שאני מתבגרת אני יותר סלקטיבית בבחירת החברים שלי. אני כבר יודעת מי אני ומה חשוב לי והזמן שלי יקר לי, וחברה חדשה תהיה באמת מי שמעניינת אותי ולא סתם".

תמר: "היום אני מעדיפה חברות שקרובות לתפיסת העולם שלי ולערכים שלי. חברות בגיל הזה חייבת להיות הדדית, חברות שבה צד אחד רק נותן לא תחזיק מעמד אפילו זמן קצר. במהלך השנים האחרונות 'שחררתי' חברות שהבנתי שלא מתאימות לי יותר, כי לא היתה בהן הדדיות. בגיל הזה החברות שלי הן אלה שיש לי שפה משותפת איתן, אבל בעיקר שיש איתן אנרגיה טובה ותקשורת מעולה".

 

"שתינו אוהבות 'לחפור'"

 

"נראה לי שמצאתי את האחות התאומה שלי". בתי תורג'מן (מימין) ונורית שינפלד, צילום באדיבותן

 

לפני כמה שנים נרשמה נורית שינפלד (52) מצור יגאל ללימודי הדרכת הורים במכללת לוינסקי. גם בתי תורג'מן (56) מהרצליה למדה באותו הקורס. "אני מאלו שבדרך כלל יושבות עם עצמן ובוחנות את הסביבה, לא מאלו שמיד מתיישבות ליד נשים אחרות ומתחילות לקשקש", מספרת נורית. "לא פשוט לי להתחיל לנהל 'סמול טוק' עם זרים. וכך העברתי את השנה הראשונה ללימודים. בשנה השנייה נוצר מצב שבו ישבתי ליד בתי והתחלנו לדבר מעט. בשיעור הבא כבר אזרתי אומץ והתיישבתי לידה, ומאז לא נפרדנו".

בתי: "התחלנו להיפגש מחוץ ללימודים ועם הזמן המפגשים שלנו נעשו יותר תכופים, ובעיקר הלכו והתארכו. כל ארוחת בוקר מתפתחת לישיבה ארוכה שנמשכת שעות, והרבה פעמים אנחנו עוד ממשיכות לדבר גם אחרי שנפרדות בדרכנו הביתה. המפגשים הללו ממלאים אותי, נותנים לי בוסט רציני של אנרגיה וחיות. איכשהו כשאנחנו ביחד הזמן פשוט טס וזה אף פעם לא מספיק. בהתחלה לא ממש היינו שומרות על קשר טלפוני בין מפגש למפגש, היום זה כבר לא ככה, ואם קורה שעוברים כמה ימים ולא דיברנו, זה ממש חסר לי".

נורית: "בגלל המרחק הפיזי אנחנו לא נפגשות בתדירות גבוהה כמו שהיינו רוצות, אבל החלטנו שאנחנו מסמנות ביומנים מפגש פעם בשבועיים, כמובן לכמה שעות".

מה מחבר ביניכן?

נורית: "נראה לי שמצאתי את האחות התאומה שלי. למרות שחיינו שונים מאוד, יש המון דמיון בתהליכים פנימיים ששתינו עוברות. ההרגשה הנינוחה הזו שיש לי כשאנחנו נמצאות ביחד, בלי הצגות, בלי מסכות. אני מרגישה שאני יכולה להיות אני. יש בינינו פתיחות מדהימה והמון שיתוף על הטוב ועל הרע. אני מאוד אוהבת את בתי כאדם ומאוד מעריכה אותה. היא חכמה, שנונה עם חוש הומור, אמיצה מאוד ומוכנה להסתכל לאמת בעיניים. היא קשובה מאוד ונותנת מעצמה המון. היא עבורי מקור לתמיכה, להתייעצות, לבילוי והנאה".

בתי: "אני מעריכה מאוד את דעתה של נורית על דברים. חשוב לי לשמוע מה היא חושבת, יש לה השפעה חיובית עליי. הרבה פעמים היא מצליחה לאזן אותי ועוזרת לי לגייס בעצמי קצת יותר חמלה וסובלנות כלפי עצמי. היא חכמה ורגישה ואמיתית וערכית, ואנחנו צוות טוב ביחד לליבון הדדי של כל מיני חוויות ומצבים ורגשות שאנחנו חוות".

מה אתן אוהבות לעשות יחד?

בתי: "כיף לנו ביחד, אנחנו צוחקות הרבה, לפעמים גם מטיילות ומתפנקות בקניות קטנות, ואפילו הספקנו לעשות 'מסיבת פיג'מות'. החלום שלנו זה לנסוע לטיול בחו"ל ביחד".

נורית: "שתינו אוהבות 'לחפור' ולכן כל מפגש שלנו הוא לפחות חמש שעות. אנחנו אוהבות ללכת יחד לים, לטייל בתל אביב, לקחת קורס ביחד, ללכת לסרט וסתם לשבת ולדבר ולדבר ולצחוק ולצחוק".

 

"חברה טובה זה משהו שצריך להיות כלול בסל הבריאות"

 

גם בתי סבורה כי דווקא בגיל מבוגר קל יותר להכיר חברים חדשים. "ברמה האישית אני מרגישה שדווקא סביב גיל 50 הצלחתי ליצור לעצמי חברות יקרה, שמכל מיני סיבות לא יכולתי ליצור קודם", אומרת בתי. "בעיניי זה גיל שמאפשר יותר חופש ופתיחות, כבר פחות מסתתרים מאחורי הגנות ומסכות ואפשר לבוא לקשר בלב נקי".

נורית חולקת עליה: "לא פשוט בכלל בגילים אלו לרכוש חברות חדשות. בעבר היכרויות חדשות נבנו דרך הילדים. אימהות בגן או בבית הספר, כשחיכינו מחוץ לחוג של הבנות. היום ערוצים אלו כבר אינם קיימים ויש תחושה שכולן כבר 'מסודרות' עם חברות. מצד שני, אני פנויה יותר היום. הבנות כבר עצמאיות ויש לי יותר זמן לעצמי. בשנה האחרונה הצטרפתי למיזם חברתי של חני לרמן, שנקרא 'חוג חברות' ומיועד לענות בדיוק על הקושי הזה, של להכיר חברות בגילים מבוגרים יותר. הפורמט הוא שיש מנחה שמעבירה מספר מפגשים לקבוצת נשים, במטרה ליצור פלטפורמה להיכרות מעמיקה יותר וליצירת חברויות חדשות".

נורית מספרת שאחד הדברים שלמדה מחוג החברות הוא שיש המון נשים בגילים הבוגרים יותר שחשות שהיו רוצות להכיר חברות, אך כל אחת חושבת שהיא היחידה ושלכל השאר יש המון חברות. "עידן האינטרנט, הפייסבוק, האינסטגרם וחבריהם יוצרים אשליה מעוותת שכולם מאוד נהנים ומוקפים בחברים, אבל זה לא בהכרח נכון", היא אומרת. "אני מאוד אוהבת להכיר אנשים ומחפשת קשרים עמוקים ומהנים".

מה החשיבות של חברה טובה בחייכן?

נורית: "האמת שרק פעם אחת בעברי חוויתי 'חברה טובה', וגם זה היה קשר שנוצר במסגרת העבודה ונמשך רק מספר שנים. לצערי זמנו תם. בילדותי לא היתה לי חברה טובה אחת, הייתי חברה של כולן. חוויית החברה הטובה הבהירה לי שזה קשר שנותן לי המון ואני רוצה כזה. הרבה שנים עברו עד שהכרתי את בתי. אחרי כל מפגש עם בתי אני חוזרת מלאה באנרגיות, מצב רוח טוב, תובנות וחשק לעוד זמן יחד".

נורית מעידה כי היחסים בינה ובין בעלה מצוינים והם משתפים האחד את השנייה בהמון דברים. יחד עם זאת, יש דברים שעליהם מדברים רק עם חברה טובה, כפי שהיא מגדירה. "מה גם שבעלי לא עומד בחפירות שלי ומאוד שמח שיש לי את בתי", צוחקת נורית. "חברות טובה בעיניי היא חברות המושתתת על כבוד הדדי, אמון וביטחון כמו גם על הנאה והרבה צחוק. התחושה העמוקה שיש שם מישהו שמאוח חשוב לי ואני חשובה לו באותה המידה".

בתי: "חברה טובה זה משהו שצריך להיות כלול בסל הבריאות".

נורית: "אני מרגישה שעכשיו ברור לי יותר מה אני מחפשת בחברה ואיני מוכנה להתפשר. מאסתי בחבריות סתמיות ושטחיות, שנשמרו למען ימים עברו. סיימתי בנעימות קשרים שלא נתנו לי כלום וזיקקתי לעצמי את מה שבאמת חשוב לי. לדעתי, חשוב לצאת מ'הבושה', להסכים להסתכל למציאות בעיניים ולומר: אני רוצה עוד חברות! ואז לעשות מעשה! לצאת למעגלים, למפגשי נשים, ללימודים, לחוגים. ולא לאבד תקוה, כי חברותא נשית היא דבר נפלא".

 

קראו עוד על הדרכים להכיר חברים חדשים בגיל 50+

חברות הילדות נפגשו אחרי כמעט 50 שנה

"מיד הרגשנו שאנחנו מכירות שנים"

הצטרפו לקהילת המפגשים החברתיים של מוטק'ה

0  תגובות  אהבו

כתוב/י תגובה...
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב:
עריכת תגובה
השבה לתגובה
עוד ביחסים

"חברה טובה היא כמו אחות, ולפעמים יותר"

אנחנו מכירים חברים בבית הספר, בצבא, באוניברסיטה, בעבודה, דרך בני זוג. כשיש כבר ילדים אנחנו מכירים חברים...

לקריאת הכתבה
אלמנים? כל הדרכים להכיר חברים ופרק ב'

 

 

 

זה ידוע שאנשים מוצאים עניין באנשים דומים להם, או בעלי מכנה משותף עמם. חשבו על בני הזוג שלכם או על...

לקריאת הכתבה
איך להכיר חברים חדשים אחרי גיל 50?