"בזכות המשחק אני מרגיש שאני קיים"

יוסי סגל. צילומים: יובל סגל

"זו המחלה שלי, אבל כיף של מחלה", מצהיר השחקן יוסי סגל. "אני חייב לעבוד כל הזמן, בלי סוף. אני לא יכול לנוח, או בחזרות או בהצגות. אני יודע שזו מחלה, אבל טוב לי ככה. בתקופה שאני לא עושה חזרות למשהו, מלכה, זוגתי שתחיה, אומרת לי, 'אתה חולה, הא?'. זו התרופה שלי, אני לא מגזים. קיבלתי השבוע הצעה נהדרת להשתתף במחזה של בקט, אבל לא יכולתי כי זה מתנגש עם דברים אחרים שאני עושה. תארי לעצמך כמה קשה היה לי לומר לא".

בימים אלו עובד סגל (78) על חמש הצגות במקביל. בין היתר הוא משתתף במחזה "הבית הוא מה שמפריד", שעלה לראשונה בפסטיבל עכו ושעל משחקו בה היה מועמד לפרס "קיפוד הזהב" של תיאטרוני הפרינג'; בהצגה "בין יהודים", בתיאטרון היידישפיל; ובהצגת "50 60 70", של תיאטרון הנגב. בנוסף הוא מעלה את מחזה היחיד פרי עטו "שחקן מחפש במה", שהשבוע יציין 100 הצגות בתיאטרון הסמטה.

אולי התשובה לעבודה הקשה שלו טמונה בהצגה "רביזור", שבה הופיע בעבר. "במחזה כל אחד מבקש מהרביזור בקשה. אישה יפה, הרבה כסף, משרה נהדרת. וכשהוא שואל את הדמות שלי מה הבקשה שלי, אני אומר לו: שיידעו כולם שאני קיים", משחזר סגל. "אני חושב שבשבילי, אחד הדברים שתמיד אני רוצה להרגיש הוא שאני קיים, ועל ידי המשחק אני מרגיש שאני קיים".
 
ככל הנראה זו הסיבה שהוא נהנה באותה מידה להופיע באולם קטן, בפני מספר מצומצם של אנשים, כפי שהוא נהנה מהופעה בפני אולם גדול וגדוש בצופים.
 
יש בך חשש שיגיע היום שבו לא יקראו לך להצגות?

"יש בי מקום שחרד מהשאלה הזו. זה קורה בעיקר כשאתה מסיים הצגה ואין לך חזרות למשהו אחר ואתה חושב: מה יהיה עכשיו? לכן אני חושב שאם במקרה לא אעבוד, איזום משהו, מפני שאני חייב להיות בעשייה".

עוד על תרבות ובידור:

"בגילי יש לי הזכות לבחור באילו מחזות אשחק"

"אני לא מתפעל מתרבות שמנותקת מהקשר חברתי"

"אני הגבר החדש, ההטרוסקסואל והמבולבל"

"אני עוסק באמנות. כל השאר זה שטויות"

רנה שינפלד: "תנו לי את האפשרות לשכוח צעד" 

רוצים להתעדכן באירועי תרבות, לקרוא המלצות על מופעים או להמליץ על מופע טוב שראיתם? לקהילת פנאי ותרבות: לחצו