לתקוף או לא ג

המשך הכתבה על הגרעין האירני חלק ג הגיע במייל
המחירים הצפויים לישראל עקב תקיפה ישראלית באיראן
כמו כל מבצע צבאי גם מבצע תקיפה של ישראל באיראן, אפילו אם המודיעין מושלם, נושא בחובו סיכונים לתקלות הנובעות מהקושי הטבעי לבצעו ולכשלונות הנובעים מפעילות האויב המנסה בכל מאודו לסכל את המבצע. הסכנות במבצע תקיפה המבוסס בעיקרו או כולו על טיסה ממושכת מישראל לאיראן וחזרה, דרך מדינות עוינות לישראל, אינן שונות מהותית מכל מבצע תקיפה דומה אבל הן שונות במידה ? ככל שהמרחק מבסיס היציאה עד ליעד ארוך יותר כך הסבירות לתקלות ולכשלים עולה. לפי-כך, המחיר הראשון שיש להתחשב בו הוא אבדות בקרב הכוחות המבצעים. אפשר לצמצם חלק מהסכנות הללו על-ידי הסכם עם המדינות דרכן יצטרכו המטוסים הישראלים לטוס. אף מדינה ערבית לא תשמח להצטיידות איראן בנשק גרעיני ולכן, על אף שאף מדינה ערבית לא תודה בכך בגלוי, יכול להיות שחלקן תהיינה מוכנות לפחות 'להתעלם' מהפעילות הישראלית בשטחן ואולי אף לסייע לה בחשאי.
המחיר הבא שיש להתחשב בו הוא התגובה האיראנית
. אין זה סוד שלאיראן יש טילים ארוכי-טווח המסוגלים להגיע משטח איראן לשטח ישראל. אין מידע גלוי איכותי על דיוק הטילים. על-פי הדיווחים הגלויים ישנם מספר דגמים של טילים איראניים המסוגלים להגיע לישראל וראשי-הקרב שלהם נושאים מטען-נפץ בגודל של מ-500 עד 1,200 קילוגרם בהתאם לדגם. לישראל יש מערך הגנה נגד-טילים, כך שבהנחה שהוא לא ייכשל לחלוטין ביום-פקודה (הסבירות לכך נמוכה מאד) ? כנראה שלא הרבה טילים מאיראן יצליחו לפגוע בישראל. ב-1991 נחתו על ישראל כ-40 טילים מעיראק שכל אחד מהם נשא מטען נפץ במשקל של כ-250 קילוגרמים. המטען הכולל של חומר-נפץ שנשאו כל הטילים הללו יחד היה פחות מכושר נשיאת הפצצות של שני מטוסי-תקיפה מסוג פנטום... לכך יש להוסיף את הנזק שנגרם מכך שגוף מתכת ששוקל כמה טונות נופל על בית גם מבלי שהתפוצץ. רוב הטילים שירו העיראקים לא פגעו ישירות בבתים או בנכסים חיוניים ואף שנגרמו אבדות בנפש במישרין ובעקיפין (התקפי-לב מחרדה וכדומה) ונזק כלכלי, הרי שהם היו קטנים יחסית. כאמור, לטילים האיראנים יש כנראה ראשי-נפץ גדולים יותר, כך שכל פגיעה תעשה נזק רב יותר מטיל עיראקי. באותה עת יש לזכור שמול הטילים העיראקים לא עמדה מערכת הגנה יעילה (אף לא טיל עיראקי אחד לא הופל על-ידי סוללות הטילים מסוג פטריוט שהופעלו נגדם). לפי-כך, ספק אם מספר הטילים האיראנים שיפגעו ישירות בבתים או בנכסים חשובים, יהיה גדול ממספר הטילים העיראקים שהשיגו פגיעות דומות. בסופו של דבר, מבלי לזלזל, היקף הנזק הצפוי מכל הטילים האיראנים אשר יחדרו דרך מערך ההגנה הישראלי נגד טילים אינו רב. בנוסף לטילים מצויים בידי האיראנים כמה טייסות של מטוסים המסוגלים להגיע מאיראן לישראל. המספר המדויק של מטוסים מסוגים אלה וזמינותם המבצעית (כמה מהם כשירים לשימוש?) אינם ידועים לתקשורת הגלויה. דבר אחד ברור ? הגעתם לישראל כרוכה באותן סכנות, וכנראה אף יותר, בהן כרוכה הגעת מטוסים ישראלים לאיראן. יש להניח שהנכונות האיראנית לאבד מטוסים וטייסים גבוהה מהנכונות הישראלית. האיראנים יכולים לשפר את ביצועי מטוסיהם ושרידותם אם בדרך לישראל ינחתו בבסיסים של חיל-האויר הסורי או העיראקי. עם סוריה יש לאיראן ברית; עם עיראק אין, אבל יש כנראה אהדה מסוימת על רקע קרבה דתית (הממשלה העיראקית נשלטת למעשה על-ידי השיעים ? נגדם ממשיך המיעוט העיראקי הסוני להלחם). בהנחה שחיל-האויר הישראלי לא ישקוט על השמרים, יש להניח שמעט מאד מטוסים איראנים, אם בכלל, יצליחו להגיע לתוך ישראל. לפי-כך, גם היקף הנזק שמסוגל חיל-האויר האיראני להנחיל לישראל יהיה מצומצם יחסית. נזק לישראל על-ידי התקפות איראניות לא נמדד רק בנזק הישיר של פגיעת טיל או פצצה בשטח ישראל. עצם היותה של ישראל תחת התקפה יגרום לנזק כלכלי משום שחלק מהאוכלוסיה הישראלית תעדר מעבודתה כדי להתרחק מערים המשמשות מטרות, תיירות תפחת, חברות ביטוח תעלנה את מחיר הביטוח על מטוסים ואוניות המייבאות ומייצאות סחורה מישראל וכן הלאה. בתקשורת פורסמו אומדנים על המחיר הצפוי ? אבל, אין לי דרך לבחון אומדנים אלה כיוון שלא פורסמו הנתונים והחישובים לפיהם נאמדו. עם זאת, סביר להניח שמדובר בהפסד של לפחות כמה מיליארדים של שקלים ויתכן שהאומדן שפורסם, לפיו ההפסד יהיה כמה עשרות מיליארדים נכון. כדי להגביר את סיכוייהם לחדור את מערך ההגנה הישראלי יידרשו האיראנים לשגר הרבה טילים ומטוסים בזמן קצר ואז המלחמה תמשך תקופה קצרה (כי ייגמר להם מלאי הטילים והמטוסים) והנזק הכלכלי יהיה מצומצם. לעומת זאת, אם יחליטו האיראנים לפזר את התקפותיהם על-פני תקופה ארוכה סיכוייהם לפגוע ישירות בשטח ישראל יצטמצם כיון שניתן לירט