איך את נראית - קמט ראשון

כששמת לב בקמט הראשון בפניה של אמך הפנית הצידה מבטך. בת שש עשרה היית, נערה צעירה. ידעת שהקמט הופיע אחרי שבערב קודם וגם בערב שעבר חזרת הביתה עם עלות השחר והיא בחלון עמדה ולך ציפתה כשנכנסת הביתה, היא כבר שכבה במיטה, עושה את עצמה ישנה אך את ידעת שהיא ערה השעון המעורר העיר אותך ואת עדיין הלומת שינה אמך למיטתך ניגשה, בעדינות היא בך נגעה כאילו היית בובת חרסינה כשהתעוררת סוף סוף והבטת בה, ראית שבזוית עיניה קמט הופיע, הפנית מבטך הצידה אבל לא יכולת להבטיח לה דבר, כי בת שש עשרה היית ובאותו יום כשכבר הופעת בכיתה, במבחן בתנך או ספרות או מתמטיקה נחלת כישלון ברבות השנים גם בפנייך הופיעו קמטים. לא, זאת לא אני לא כבת ולא כאם, וזה ממש לא אישי. הבזק מחשבה על קמטים עלה בי כשהבטתי במראה וראיתי קמט חדש שלא ידעתי על קיומו.