המלכודות

החג בפתח וההכנות בעיצומן. אני שולח את נכדותי לערוך את הקניות מאחר ואני מרותק למיטה עם דלקת ריאות. עופות,בשר ו..דגים. ואז עולים הזיכרונות מן העבר .מים..דגים.. אהבתי את הים וביחוד אהבתי לדוג דגים. כאשר חיפשו את הילד והוא לא ענה לקריאות ידעו שהוא רובץ בירקון ממציא פטנטים לדוג דגים. היו אלה מלכודות מרשת ברזל עם פתח צר שאיפשר לדגים להיכנס אך מנע בעדם מלצאת. או צנצנת גדולה שכוסתה בבד עם חור באמצע . הקמח שהוכנס לצנצנת יצר בתוך המים מסך עשן והדגים עטו עליו זוללים בכל פה את הקמח אולם כאשר ניסו לצאת לא מצאו את הפתח בבד.. הילד גדל עכשיו הוא אוחז חכה עם פיתיון ביד. איזו הנאה זו לשבת ליד שפך הירקון ולהרגיש את הדג שעלה בחכה מנסה להשתחרר ללא הועיל. ערימת הדגים שבסלסלה מביעה יותר מכל שכאן יושב דייג. הילד גדל ועכשיו החליט שהוא מתנדב לחיל הים. הים זרם בעורקיו וביחוד הדגה. במחנה קליטה ישב מיג'ור אמרקאי שעשה נפשות למארינס הישראלי. הבטיח לנו את הירח ותנאים מפליגים שאף פעם לא קויימו.הוא הצליח ל"שכנע" רק 2 צעירים, אותי ואת ידידי צבי.חה.. כמה מצחיק הרי באתי במטרה להתגייס לחיל הים והשיכנוע היה מיותר. אחרי נסיעה בת שעתיים באוטובוס הגענו למקום שכוח אל.. במשך כשעה צעדנו על שביל חולי שהוביל אותנו אל מתחם שהיה ממוקם קרוב לשפת הים. 12 אוהלים הקיפו את המתחם . האוהלים היו ריקים. והטבח הודיע לנו שכולם בהפלגה ועשויים לחזור בעוד כמה שעות.. ישבנו באחד האהלים ואז הגיע המפקד. רציני ללא חיוך. הוא הסביר לנו כי אנו משתתפים בקורס מפקדי סירות במסגרת יחידת הנחיתה של חיל הים.. הוא הסביר לנו כי האימונים יהיו קשים ומפרכים וישתרעו על פני שעות רבות ביממה. יחד עם זאת הסביר שבין היתר נצטרך לשמור על האזור מפני חדירת אוייב. היה זה מקום אידיאלי לנחיתת כוחות אויב במידה ויחליטו לכבוש את המותניים הצרות של המדינה..המפקד הסביר כי אנו יושבים על אזור שבו היה קיים בעבר כפר דייגים ערבי שניכבש לפני כחודש . להזכיר כי מדובר במלחמת העצמאות..מהר מאוד התמקמנו בשטח ואחרי יומיים יצאנו לערוך סיור בסביבה. ליתר ביטחון לקחנו עימנו את הנשק.. מרחוק ראינו מערה שנראתה חשודה. . נכנסנו לבדוק את המערה ובעזרת גפרורים הצלחנו לראות מחסן חמרי נפץ, אצבעות ג'לניט ונפצים. . חשבנו על החינגות שנוכל לערוך בעזרת הג'לניט . כמה דגים נוכל לתפוס..לקחנו כמה דוגמיות של אצבעות ג'לניט וכמה נפצים. והמשכנו בסיור. כשעברנו ליד אחד הצריפים ההרוסים שמענו רחשים. חששנו שמחבלים מסתתרים שם וקראנו להם לצאת אולם לא היה מענה. דרכנו את הנשקים , בעטנו בדלת ולעינינו ניגלתה כלבה תשושה ששכבה שם על רשתות דיג.. ניגשתי אל הכלבה וליטפתי את עורה. מישהוא הגיש לה סנדוויטש עם נקניק והיא אכלה ברעבתנות. רצינו לקחת את הכלבה אולם לא ידענו כיצד יתיחסו לכך המפקדים. הרגש גבר על החשש. לא יכולנו להשאיר את הכלבה בשטח . לקחנו את הרשתות ועכשיו היינו בטוחים כי הם יעשו את עבודתן ויביאו לנו את הדגים.. למרות המלחמה ולמרות האימונים המפרכים תמיד מצאנו זמן לדייג הן באמצעות הרשתות והן באמצעות אצבעות הג'לניט. את הרשתות פרסנו במפרצון למשךהלילה. בבוקר השכם אספנו אותן ותלשנו מתוכן את הדגים שהסתבכו בתוך טבעות הרשת. הייתה זו עבודה קשה ועל כן החלטנו להשתמש באצבעות הג'לנית.. חילקנו בינינו את העבודה.. אני אעמוד על סלע והמדריך יזרוק למים את אצבע הג'לניט כשהוא מחובר לנפץ. הפיצוץ היה מהמם את הדגים ואני הייתי אוסף אותם לתוך השקית שאחזתי. אלא שהמדריך פיספס את המטרה וחומר הנפץ נחת על הסלע בין הרגליים שלי. הפיצוץ היה עז ובמשך דקות ארוכות לא יכולתי להניע את אברי. הרגשתי את הדם זורם בעורקי ומשתק אותי. רק לאחר כרבע שעה יכולתי להניע את איברי. היתה זו הפעם האחרונה שבה השתמשנו בחומרי הנפץ. עכשיו נוכחתי שעשיתי עסק טוב. הים לידי ולרשותי עומדים אמצעי דייג שונים. הדייג היה אחד הגורמים שרציתי להתגייס לחיל הים. הסתכלתי על יתר החבורה. כולם נערים בני 16-17 ולעיתים היה נידמה לי שאני הבנימין שבחבורה.. אולם הניסיון הקודם שלי בדיג נתן לי עמדת יתרון.החינגות שערכנו מידי פעם עם מטעמי הדגים יצרו חבורה עליזה. .. אה שכחתי .היכן הדגים לחג?