להעמיד פני חבר

קראתי משל של איזופוס מאד התחברתי אליו. אז הבאתי אותו גם לכם. שני ידידים יצאו למסע לעיר הגדולה. בדרכם היה עליהם לחצות את היער. עוד הם צועדים בדרך ופתאום ראו למולם דוב ענק ונרגז מתקרב. מיהר האחד, נטש את חברו, טיפס על עץ עבות והסתתר בין ענפיו. השני, שאיטי היה והתקשה לטפס, השתטח על האדמה ועשה את עצמו כמת. התקרב אליו הדוב, ריחרח אותו באפו, הקיפו מכל עבריו, נגע בו ובחן אותו בקפדנות, אך האיש עצר את נשימתו כי ידע שהדוב אינו נוגע בפגר מת. כאשר נדמה היה לדוב כי אין רוח חיים באיש, עזב את המקום והתרחק כשהוא נוהם ורוטן מרוב רעב. משהסתלק הדוב ירד האיש מן העץ ושאל את חברו בחיוך מתגרה "מה לחש הדוב באוזניך כאשר רכן אליך" השיב לו: הוא לחש לי, אל תתיידד יותר עם אנשים המעמידים פני חברים ועוזבים אותך בשעת סכנה". דליה ואני אומרת: חייב אדם לחשוב היטב לפני שהוא מציע בלב רחב את ידידותו לאדם אחר. הלואי שתבוא עלינו שנה ברוכה של ידידות אמת, של אהבה ללא תנאים ונראה רק ימים טובים ויפים לפנינו. דליה