סיפור הקרפיון או סיפורו של גפילטא פיש שהיה גם ראש של דג

יום חמישי, 13/9/12, 08:03 סיפור הקרפיון או להבדיל סיפורו של גפילטא פיש שהיה גם ראש של דג... כולנו יודעים ,שעלינו להיות לראש ולא זנב.לכן לקחנו קרפיון ודאגנו שיהיה סמל לערך זה. מעשה בקרפיונים ששטו להם בשנות החמישים לחיי, בהיותי ילדה ונערה .אמי הקפידה לקנותם חיים בעודם במלוא כושרם. אצל המוכר הם שטו עם אחיהם באמבטיה,לא חושדים בדבר.לרוב אמי היתה הולכת עם הסל מפלאסטיק עמוק התכולה, להביאם חבוטים אך חיים- עטופים בניר עיתון, שבימים ההם סיפר על פוליטיקה "מפאייניקית". לרוב צפיתי בקניה, אך בהיותי נערה אמי שלחה אותי פעם לקנותם- ומזועזעת הבאתי אותם מתפתלים ונאנקים בסל האמור. אמי היתה ממלאת אחר כבוד את האמבטיה במים ונותנת להם לשוט את השיט האחרון בחייהם, לפני הקריבם עצמם על מזבח השבת או בשיא תהילתם על שולחן ראש השנה -עם התג של "ראש ולא זנב",ממולאים ועטורים בגזר ובקציצות הגפילטא. יש לציין שאמי בישלה אותם כמו שאומרים החברה בטעם..."יאמי"... וכך.אם לא נמלטתי בזמן, הייתי רואה את המערוך בידי אמי ואת נחיתת המוות על ראשם...ברחתי כל עוד נפשי בי...רק לא להיות עדה לרצח למען מטרה עילאית זו... ואז הסיר הגדול בעבע עם כל הירק הריחני והדג המובס היה למאכל יהודי מובהק על שולחן השבת והחג... למה אני מספרת זאת?כי פוסט כאן בקפה הזכיר לי נשכחות.. לא,לא אוסיף יותר אף מילה...