אהבה

אני שמחהההההההה. יורד אצלנו גשם זלעפות. לא יאומן כי יסופר החורף הגיעעעעע. איזה ריח באויר בשום נפלא. וזה עושה לי מצב רוח מהורהר משהו מחשבות חולפות בלבי . אז אני כותבת לי היום :-). אני מעידה על עצמי שאני אשה של אהבה, של מגע, של לטוף. אני אוהבת אנשים בכל צורה שהיא. כשאני נפגשת עם אדם אני לופתת אותו בחיבוק אדיר מרביצה שתי נשיקות ללחיים, ולפעמים גורמת לו מבוכה קלה וסומק עמוק:-). כך חונכתי. אצלנו במשפחה עד היום המגע הוא הצורה הפשוטה ביותר להביע רגש. אנחנו נוגעים, מלטפים, מחבקים ובכך אנו אומרים: אני אוהב אותך ותמיד אוהב. אני מרגישה מבורכת על שניתנה לי בטבע הדברים, וגם בזכותם של הורי, המתנה המופלאה הזאת . מעולם לא הבנתי אנשים שראשם מציץ מצווארם כאילו היו צבים. העיניים אומרות: קח מרחק. הבעת הפנים חוששת סגורה כאילו קיר סוגר שם. ואתה מרגיש שאוטוטו הראש יתכנס לתוך השריון ואופס הלך לאיבוד כאן איש:-) ובעצם כאשר אני פוגשת אדם כזה,מתגבר אצלי הרצון לעטוף לחבק, לומר הייי תשתחרר אף אחד לא יפגע בך. כך גם בחיי האהבה שלי. מעולם לא התחברתי לגברים שטופחים על חזם כאילו היו אורנג אוטנגים, ונדמה להם שהם מתנה גדולה בזה שניתנה להם אפשרות החדירה לגוף האשה. יש בכך טעם לפגם גדול לטעמי. שוב, המגע האנושי החם המלטף הוא המקום שבו האהבה מתחילה. סתם הרהורים כאלה לא לגמרי מלוטשים שעוברים במוחי. סתם ככה, בהלך הרוח שבו אני שרויה היום.:-) טוב אז אוהבת את כולכם ותאהבו איש את רעהו זה תמיד בריא לגוף ולנשמה:-) דליה