הכחשת הזיקנה
הכחשת הזיקנה הזיקנה הינה חוויה אישית שבה מתנסה כל אדם אשר זכה באריכות ימים.אריכות ימים לה זכינו עם עליית רמת החיים והיא סובבת סביב גיל 80 בממוצע. תופעה זו לא היתה מוכרת בעבר. אך מה הבעיה? רבים מבין המזדקנים אינם מוכנים נפשית ורוחנית לתקופת חיים זו,ומתייחסים אל ימי הזקנה כאל "ימי הרעה"[קוהלת]-מבלי להבין איזו מתנה גדולה העניקו להם למעשה החיים. רבים מנסים לעשות את הלא ניתן:להישאר צעירים בזקנתם בעזרת צבעי שיער,ניתוחים פלסטיים ומחוכים... אך מה לעשות? כשאנחנו מורידים את כל זה ומסתכלים בראי,אין אפשרות לברוח מהאמת העירומה: מאחורי החזות הצעירה לכאורה ,מסתתרת דמותינו האמיתי:איש/אישה זקן/זקנה. גי דה מופסון סיפר על אדם בן 50,אשר התנהג והתלבש כבן 30 והולך לביתה של ידידתו המציגה לפניו בתולה חסודה שזה עתה יצאה מהמנזר. הוא מפתה אותה לבוא אל ביתו ובדרכו עמה אל חדר המיטות הוא מעיף מבט אל דמותו הנשקפת במראה ובבת אחת נמוג כל הקסם ונעלמת הכחשת הגיל:הוא רואה את עצמו בדיוק כפי שהינו.שערות אפורות ללא ברק,עיגולים שחורים ועמוקים סביב עיניו וכרס בולטת ורפה. הוא אומר לעצמו בעצב"רק היית,אהובי" ומוותר על התענוג ומחזיר את הבתולה בשלום אל ביתה. עצוב?ייתכן!אבל זו האמת! אנשים רבים תלויים "בדעת הקהל" ומשתמשים בכל מכשיר ,בכל דיאטה,בכל ניתוח אפשרי בגופם-כדי לאחוז ככל יכולתם באשליה של "נעורים לנצח". הם אינם רוצים לקבל את זקנתם,מרמים את סביבתם,נלחמים ללא סיכוי כנגד כוחות הזמן,הביולוגיה וההגיון. אילו היו יכולים לבטא את משפט הקסם: אני זקן! היו נפטרים מייסוריהם אחת ולתמיד. אך אפשר להבינם: בחברה המודרנית להיות זקן פירושו בד"כ להודות בחולשה,להכיר בכך שיצאתי ממעגל היצירה והתחרות,להודות שכבר "אינני נחשב הרבה".
כשנשאלה מדוע אינה עושה ניתוח למתיחת
פנים, ועל כך השיבה: כל קמט הרוחתי ביושר,
מצד שני יש גם אמת של החברה שאיננה מוכנה לקבל את הזיקנה, חסרת סבלנות כלפי העושים תנועה איטית, מדברים לאט ולפעמים גם חושבים לאט, מה לעשות זה חלק מהזיקנה.
אבל בראש המתנגדים לזיקנה הם המוסדות מטעם המדינה, הכנסת, הממשלה, קופות החולים, והמשטרה... אז מה נעשה?
אדם זקן , הוא אדם שמרגיש זקן-יהיה גילו אשר יהיה.
אדם זקן, הוא מי ש הפסיק לחלום,הפסיק ליצור,הפסיק להיות סקרן,הפסיק ללמוד כל יום משהו חדש, הפסיק להנות גם מהדברים הקטנים שעושים את החיים יפים,הפסיק לאהוב,הפסיק להתרגש מרומנטיקה בסרטים ,במוזיקה...,הפסיק לתכנן ועוד ועוד ...כל אדם לפי אופיו ,תחביביו ותחומי העניין שלו.
מי שלא חש ולו מקצת מכל אלה ,ולצערו הוא חולה מאד
או נתון בנסיבות של כוח עליון- הוא באמת זקן ,ויש לרחם עליו-יהיהגילו אשר יהיה.
הדוגמה למופת,שעומדת כל העת לנגד עיניי הוא כמובן נשיאנו ,שמעון פרס "
הצעיר הניצחי."
חנה ישראל.
אך לא לשקר ולהתעטף במסכות כדי שלא יראו את הקמטים ואת העובדות שהולכות עוד כמה שנים להיות גם עובדות חייהם...
הזיקנה אינה תלויה בגיל אלא בתרגיל
שנית,רבים מאתנו בני ה50 פלוס מרגישים מלאי מרץ ופעילים ולכן אינם חשים"זקנים".זקן הוא מי שניכנע לגיל.מוותר על כל החיים ובמקום ללכת לטיולים,הרצאות ולפתח תחביבים אומר"זה לא בשבילי"הישארי "צעירה "עד 120 זו בירכתילך