כמה זה תריסר

בארץ צפונית רחוקה גר אופה ושמו הנס.

אנשים מכל רחבי הארץ פקדו את חנותו,
הן בשל טעמן המשובח של עוגיות הקינמון המפורסמות שלו
והן בשל יושרו וחביבותו של הנס.

בין יתר תכונותיו
היה הנס קפדן ודייקן ותמיד דאג לתת ללקוחותיו בדיוק את אשר שילמו עליו.

ביום אביבי, בעוד החנות הומה מאדם, נכנסה אישה לבושה בבגדים שחורים.
הנס לא הכיר אישה זו ולא ראה אותה מעולם. האישה בקשה תריסר מעוגיות הקינמון.
הנס ארז בתוך קופסה שתים עשרה עוגיות טריות והגיש אותם לאישה.
האישה התבוננה בקופסה ואמרה בתוקף:
"ביקשתי תריסר! מדוע ארזת לי רק שתיים עשרה עוגיות?"
"גברתי" אמר הנס "כל ילד יודע שתריסר זה שתים עשרה".
"לא ולא" אמרה האישה
"מהמקום ממנו אני באה תריסר זה שלוש עשרה".
הנס איבד מעט את סבלנותו ואמר:
"גברתי, אני נותן ללקוחותיי בדיוק את מה שהם משלמים עליו. לא פחות ולא יותר!"
"אם כך שמור את העוגיות לעצמך!" אמרה האישה ויצאה בזעף מהחנות…

הנס היה נסער מאד.
לפתע קדרו השמים וגשם זלעפות החל לרדת.
הלקוחות עזבו במהרה את החנות ואצו לבתיהם.
הנס נותר לבדו ותחושות כעס ומחנק הציפו אותו.
לבסוף החליט לסגור את החנות מוקדם מהרגיל וללכת לביתו.
עלי להירגע ולהחליף אווירה חשב לעצמו.
למחרת בבוקר פתח הנס את חנותו כרגיל אולם החנות, שהייתה הומה מאדם בימים עברו,
נותרה ריקה במשך כל שעות היום.

עצוב ומדוכדך חזר הנס לביתו.
הוא חש שחולשה משתלטת עליו ונפל למשכב.
במהלך הימים הבאים שכב במיטתו קודח מחום, ער וישן לסירוגין.
בלילה חלם הנס חלום.

בחלומו ראה את עצמו כילד בחברת ילדים נוספים.
זו הייתה תקופת חג וכל הילדים התגודדו סביב סבא חביב שחילק להם מתנות מתוך שק גדול.

הנס הבחין שלמרות שהסבא חילק מתנות השק נותר מלא.
עוד ילדים הגיעו והסב החביב חילק גם להם מתנות לרוב.
וראה זה פלא…
שקו של הסב נותר מלא ותפוח במתנות כשם שהיה!

לפתע הבחין הנס שבפינת הרחוב ניצבת אישה לבושת שחורים.
זו הייתה אותה אישה שפקדה את חנותו לפני ימים ספורים.
כשראתה שהבחין בה צחקה צחוק רם.
צחוקה דמה לקריאת עורב…

הנס התעורר בבהלה משנתו ומחה את הזיעה הקרה שכיסתה את מצחו.

הוא הרהר על מה שראה בחלומו:
ככל שתתן יותר - כך תחווה תחושת שפע.
כמו הסב החביב שחילק עוד ועוד מתנות לילדים ושקו נותר תמיד מלא.

פתאום היה מאד ברור להנס מה הוא צריך לעשות.
עוד בטרם עלה השחר הוא מהר לחנותו ואפה את עוגיות הקינמון המפורסמות שלו.
בעוד ריח האפייה התפשט במעלה הרחוב,
הכין שלט גדול אותו תלה בפתח חנותו.
בשלט היה כתוב:

לא עבר זמן רב וחנותו התמלאה שוב בלקוחות.
ובימים הבאים הגיעו עוד ועוד לקוחות אותם הנס לא הכיר כלל.
ומאותו היום חווה הנס רק שפע והצלחה בעסקיו.

סיפור שקראתי ברשת האינטרנט