חתונתו של עומר מקאלאנסו'ה

קשה לסרב להזמנה אישית ביחוד שהחתן הוא פקיד שלך בבנק. עומר שריף היה בחור מקסים ששלט בכל גינוני הנימוס שאיפשר לו להיות מקובל על ציבור הלקוחות ועל צוות העובדים. שליטתו בשפה העברית הייתה מושלמת עם כל הפוילה שטיק שגרמו לסובבים אותו לחבב את הבחור הכהה. הוא היה ערבי גאה ויחד עם זאת ידע לכונן יחסי חברות עם כל מי שבא איתו במגע.
כל עובדי סניף הבנק הגיעו לחתונה עם בני ובנות זוגם . בין המוזמנים היו גם לקוחות שיצר איתם קשר מיוחד .
החתונה נערכה בשטח פתוח מתחת לכיפת השמים ..תזמורת של נגני גיטרות ועוד הנעימה את הערב וליוותה את הבחורים הצעירים שרקדו דבקה. קשה היה שלא להיות מושפע מהמיקצב הסוחף לא היו צריכים לבקש ממני פעמיים על מנת שאזיז את הישבנים ואצטרף אל חבורת רקדני הדבקה. מסביב נשמעו התלחשויות של אנשי הכפר "הדא אל מודיר". כנראה והיה להם מוזר לראות את מנהל הבנק מצטרף לחבורת רקדני הדבקה,מה עוד שהוא סחף את הרוקדים לריקוד עירני מהיר.
לאחר כמחצית השעה של דבקה שמעתי את הכריזה המודיעה על הפסקה לארוחה. הכרזה שהצילה אותי מלטבוע בים של זיעה.
האורחים היהודים התישבו ליד שולחן מוארך מיוחד שהוכן עבורם. "האוכל כשר והבשר ניקנה בתנובה" הרגיע אותנו הקול ברמקול. . ראיתי אנחת רווחה שיצאה מחזיהם של המקפידים.. . עומר חשב על הכל וגם על אוכל כשר..
השעות חלפו והשעון הראה שאנו מתקרבים לשעת חצות . ידעתי שתהיה לי בעיית התמצאות ביציאה מהכפר קלאנסואה לכיוון הרצליה. אני עיוור לילה והישוב קלאנסווא לא משופע באורות וחששתי שאגיע בטעות לקלקיליה.
"היכן ה-gps "?חשבתי לעצמי כשאני רוטן ומקלל בחצי פה את הבן יונה שחלם וטרם המציא את המכשיר שיכול היה להוציא אותי בביטחה מהכפר. ?
חשבתי לעצמי שאם טרם המציאו את מכשיר הניווט gps אנסה לנווט בעזרת הכוכבים. כמי ששרת על אניות בחיל הים למד ניווט בעזרת הכוכבים. אבל לשם כך הייתי צריך גם מצפן ואת המכשיר הזה כבר המציאו בעבר . אולם מה שווה מצפן שאינו בנמצא אצלך במכונית?
החלטתי שאני הולך בעיקבות העדר. החלטתי לנסוע בעיקבות האורות שהאירו מכוניותים של רוב האורחים. לאן שנוסעים רוב האורחים לשם אכוון את מכוניתי.
הפטנט עבד . רוב המכוניות נעו לכיוון כביש החוף. אף אחד לא נסע לכיוון קילקיליה. ואז מצאתי לנכון להתנצל בפני הבן יונה שטרם המציא את ה-gps . "הפעם אני סולח לך" אמרתי בלי קול. "תעבוד קשה. בפעם הבאה אני רוצה לראות את הפטנט על המדף"
רעייתי שישבה לצידי לא הבינה מה החיוכים וחריקת השיניים שביטאו פני הקפואים. חה..אני יודע גם לבקש סליחה מממציא שחלם במקום לפתח את מכשיר הניווט. המנגינה שבקעה מהרדיו הסיטה את מחשבותי מנסה לשכוח מסיוט הנסיעה . ואז בקע קולו של הזמר בשיר "עוף גוזל" חה...השיר החזיר אותי לאחור . שהרי גוזל הוא בן יונה.