שעה מזמנך

אבא של דוד תמיד חוזר הביתה מהעבודה בשעה מאוחרת, עייף ומרוגז. יום אחד חזר ומצא את בנו בן החמש מחכה לו בפתח הבית:
אבא, אפשר לשאול אותך שאלה?"
בטח, מה העניין? ענה אביו.
אבא, כמה כסף אתה מרוויח בשעה?
זה לא העסק שלך, למה בכלל אתה שואל שאלה כזאת?

השיב האב בכעס.
אני פשוט רוצה לדעת. בבקשה ענה לי. כמה כסף אתה מרוויח בשעה? הפציר בו בנו הקטן.
אם אתה ממש רוצה לדעת, אז אני מרוויח 40 ? בשעה.
"אהה", אמר הבן הקטן בראש מורכן ואז הוא הרים את ראשו:
"אבא, אתה יכול בבקשה להלוות לי עשרה ? ?"
האב רתח: "אם הסיבה היחידה בגללה שאלת את השאלה הזאת, היא כדי לקבל קצת כסף בשביל לקנות לעצמך צעצוע מטופש או איזו שטות אחרת, אז לך עכשיו ישר לחדר שלך, תכנס למיטה ותחשוב בבקשה, למה אתה מתנהג בכזאת אנוכיות. כל יום אני עובד שעות רבות וקשות כל כך ואין לי זמן להתנהגות ילדותית מהסוג הזה."

דוד הקטן הלך בשקט לחדרו וסגר את הדלת.

האב התיישב, כועס אפילו עוד יותר על השאלה של בנו דוד. איך הוא מעז לשאול שאלות רק בשביל לקבל קצת כסף?
אחרי שעה, האב נרגע. הוא התחיל לחשוב שאולי היה קצת קשוח מדי עם בנו. אולי יש משהו שהוא באמת צריך לקנות עם עשרת ? האלה? והאמת היא, שהוא לא מבקש כסף לעיתים קרובות...

האב ניגש אל החדר של בנו דוד ופתח את הדלת: "אתה ישן בן, הוא שאל?"
לא אבא, אני ער" ענה בנו.
חשבתי שאולי הייתי קצת קשוח איתך קודם" אמר האב, "היה לי יום ארוך והוצאתי את כל הכעס שלי עליך, הנה לך עשרה ? .
הבן הקטן התיישב במיטה וחייך.

"תודה, אבא!" הוא קרא. אז הושיט את ידו אל מתחת לכרית והוציא משם מספר שטרות מקומטים.
כשהאב ראה שלבנו כבר יש כסף, הוא התחיל להתרגז מחדש.
הילד הקטן ספר במתינות את הכסף שלו והתבונן באביו.

"למה אתה צריך עוד כסף, אם כבר יש לך?" רטן האב.

כי לא היה לי מספיק" ענה הבן,

אבל עכשיו יש לי. אבא, יש לי עכשיו 40 ? !
הוא הגיש אותם לאביו.
"האם אני יכול לקנות שעה מזמנך? בבקשה, בוא מחר מוקדם הביתה, אני רוצה לאכול יחד איתך ארוחת ערב..."
בא במייל