מירב מיכאלי - כמה שהמאבק מכוער

אכן המאבק מכוער. כל מועמד, ביחוד אם היה כבר בכנסת, זוכה  שמדביקים לו גיבנת שבנויה מחצאי אמיתויות. . זה חל על מיכאלי שלדעתי היא חברת כנסת פעילה מאוד בתחום החברתי.  שמעתי את ההקלטה שממנה ניגזרה ההאשמה שכביכול הטיפה לאי גיוס. זו עלילה משוללת יסוד.  אנו רואים גם כיצד מדביקים לראש הממשלה ולמועמדים אחרים  טענות שאין להן בסיס... ואני לא מצביע עבודה.(בינתיים עד להתבהרות )

"ישראל קסטנר הציל מאות אלפי יהודיות ויהודים בהונגריה מהשמדה," כותבת נכדתו, מרב מיכאלי בפתח מאמרה שפורסם ב"הארץ" (20 באפריל 2009). ככזו, מקומה על עמוד הקלון של ההיסטוריה ולא בבית המחוקקים של העם היהודי. 

שלום למשתתפים החדשים.

בהזדמנות זו אני רוצה להביא ציטוט משניים דובים של מאיר שלו, המתייחס לתקשרות בין אנשים בכתב, לבין פנים אל פנים

"אמרתי לו : אני לא מספרת לאף אחד, ואני כותבת כי מילים נראות אחרת מאשר איך שהן נשמעות. וגם אני סיפרתי לו משהו שקראתי באיזה מקום, שטולסטוי ואשתו היו מדברים בכתיבה, מחליפים משפטים ומכתבים בתוך מחברת שהייתה בבית, מונחת פתוחה על שולחן. סיפרתי לו אתזה ואמרתי שהתמאלתי קנאה: דיאלוגים שלמים בכתב, איזה אומץ,איזו אינטימיות, שלא לדבר על הפוזה! אבל אחר כך הבנתי: אולי אולי יש זוגות שמדברים בכתב כי על הניר לא צריך לראות זה את הפרצוף של זה ולא שומעים את הצעקות. מילים כתובות מחייבות יותר אבל גם יותר שקטות".

כאשר קראתי שורות אלה היום ישר חשבתי על הדיון בבלוג זה.

הנה, גם אם משה סמואלסון כותב את מה שכותב, (כאשר, כזכור לי ישנן דעות שונות על פועלו של קסטנר בהונגריה) אני לא שומעת את קולו של משה.

בוודאי לא טון מחייך, ווזהו טיבו של דיון בכתב., דיון, לא מלחמה.

אני גם נוהגת כאן לכתוב ליעקב גרשון היכן הרגשתי לא טוב עם הדברים שכתב עלי/אלי, ו"הרגישו לי " מזלזלים בי.

רק כרגע צפיתי בדיון בערוץ 2  מלפני כמה ימים, בין ד"ר רונן שובל לבין גדעון לוי.

מזל שהמנחה רינה מצליח קצת עצרה אותם.

ואני גם שמחה שישנו עיתונאי כמו גדעון לוי- שמשמיע קולות אחרים.

בכלל, מעבר למה שאומרים על עיתון "הארץ" - מגוון הכותבים בו מאמרי דיעה הוא מכל גווני הקשת הפוליטית, אולי לא רונן שובל  - אבל אני לא בטוחה (אולי הוא לא רוצה?).

ובסוף, יעקב, למה אתה מחכה, איזה עוד הבטחות שווא, מצעי שווא יצוצו וישכנעו אותך מה להכניס למעטפה ?

אילאיל, אני חושבת שחברי הכנסת  הצעירים החדשים - עוד מהכנסת הקודמת - של מפלגת העבודה - מצויינים, עושים עבודה שאני מצפה מחברי כנסת.

הם מעלים את מעמד חברי כנסת בעיני הציבור, ממש כך(גם חדשים ממפלגות אחרות, כמו אורלי לוי - אבקסיס או איילת שקד, (את האחרונה איני מחבבת)