עידן רייכל משיב לאישה ששמחה על מות 2 טייסי המסוק

Idan Raichel · 67,854 like this
4 hours ago ·
הי זה עידן כותב לכם שוב, שבוע טוב. רציתי לספר לכם איזה עיניין :


לפני כחצי שנה, שהיתי במוטל דרכים צדדי בקליפורניה,
באיזור מדברי, די שומם, בעינייני עבודה בחו"ל.
בסביבות הערב לא היה מה לעשות שם, והייתי יורד לחצר המוטל,לקרוא או לנוח.
בערב הראשון?, שמעתי שני גברים מדברים בינם לבין עצמם בערבית כבדה.
הם היו בגילאי 25 או 28 , משהו כזה.
שאלתי אותם מי הם ומאין באו,
הם אמרו שהם קצינים בצבא המצרי, והם בשהות של אימונים בארה"ב.
אמרתי להם שאני מישראל והם קצת נרתעו ושמרו מרחק.
הצטרפו אליהם משהו כמו חמישה או שמונה קצינים אחרים,
וגלגנו שיחות על ישראל, שמעולם לא ביקרו בה, וטענו שבתפקיד שהם עושים - כנראה גם לא יבקרו.
הם מעולם לא דיברו עם ישראלי ועיניין אותם לדעת על תרבות וחיי היום יום בתל אביב.
הרגשתי שאני מדבר עם עילית החברה המצרית. לא יכול להסביר למה?, אבל השיחה הייתה באותם איזורים ורגש שאני מרגיש כאשר אני מדבר עם חיילי שייטת, או סיירות ישראליים, חבורה של גברים עם ערכים עמוקים מאד.
הקצינים המצריים, שנראו לי כמו עילית החברה המצרית, היו בקיאים מאד בהמון נושאים צבאיים. ידעו הכל על רפול?, וקו בר לב, והצוללת דקר?, ואריאל שרון, ומשה דיין, ורבין, טנקים ומטוסים... הם דיברו בהערכה רבה על התחכום והעוצמה הישראלית. וגם דיברו בפטריוטיות גדולה ועמוקה על מצרים שלהם ועל כוחה הערכי והמוסרי לדעתם.
השיחות זרמו במהלך העשרה ימים, ולפעמים נשמר ריחוק מסויים, ולפעמים התקרבו יותר.
בערב האחרון, אמר לי אחד הקצינים, שנראה כמו מלח הארץ של החברה המצרית, "עידן, חשוב לי שתדע שהוריינו לחמו במלחמה שאצלכם נקראת מלחמת יום כיפור, ושהם היו חיילים טובים. חשוב לי שתדע שלפני שאנחנו חיילים ולפני שאנחנו מצריים, אנחנו קודם כל מוסלמים אדוקים מאד, ואנחנו מפרשים את האיסלם בצורה שונה ממה שאחרים רואים אותה לעיתים במדינות אחרות במזרח התיכון במדינות ועמים השכנים אליכם. וחשוב לי שתדע, שגם הוריינו וגם אנחנו, תמיד שמחנו על כלי מלחמה שלכם שנפגע על ידינו, תמיד שמחנו על מטוס שנפל, ושמחנו על טנק שהופצץ ושמחנו על כלי מלחמה ימי שנפגע. אבל לעולם, לעולם לא שמחנו על אובדן החיים של האדם בתוך הטנק, לעולם לא שמחנו על מותו של הבן של האם שהטיס את המטוס, לעולם לא שמחנו על האח שנהרג כשהשיט כלי מלחמה ימי ".
הקשבתי לקצין המצרי, וחשבתי לעצמי, "בנפול אוייבך אל תשמח". גם אצלנו, גם אצל הערכיים שבהם.


אני כותב את השורות האלו, כי נחדרתי לשמוע שאישה, כנראה מהשמאל הקיצוני מאד, כתבה שהיא שמחה על נפילת המסוק בשבוע שעבר בטיסת האימונים, התרסקות שהובילה למותם של שניים מטובי בחורינו.
האישה העלובה הזו, היא חרפת המדינה, ואנשים כמוהה הם תחתית החברה הישראלית. אין בהם שום דבר יהודי, ושום דבר ישראלי, וטוב היה אם היינו מוקיעים אותם מהחברה שלנו.
אני מקדיש את ההופעות האחרונות של הפרויקט לשני הטייסים האלו, שהם ללא ספק העילית של החברה הישראלית .
שבוע טוב,
רייכל.