פרשת ויקהל פקודי

פרשת ויקהל נקראת  כיוון שמשה אסף את בני ישראל  ככתוב:

א וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה, אֶת-כָּל-עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל--וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם:  אֵלֶּה, הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר-צִוָּה יְהוָה, לַעֲשֹׂת אֹתָם.  ב שֵׁשֶׁת יָמִים, תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן, לַיהוָה; כָּל-הָעֹשֶׂה בוֹ מְלָאכָה, יוּמָת.  ג לֹא-תְבַעֲרוּ אֵשׁ, בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם, בְּיוֹם, הַשַּׁבָּת. (שמות לה)

אגב מה זה מות יומת?? ככה בלי משפט

אוי לנו אם ישיבו את דין תורה.

ופרשת פקודי מתארת בידי מי הופקדה עבודת בניית המשכן ומתחילה כך:

כא אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן מִשְׁכַּן הָעֵדֻת, אֲשֶׁר פֻּקַּד עַל-פִּי מֹשֶׁה:  עֲבֹדַת, הַלְוִיִּם, בְּיַד אִיתָמָר, בֶּן-אַהֲרֹן הַכֹּהֵן. ( שמות לח)

כאשר אני קורא  בפרשה עולה לי תמונה של המדבר, אין לי ספק באמינות הדברים הנכתבים על בנית המשכן עקב השימוש בעץ אחד הוא עץ השיטה. אין במדבר ארזי הלבנון!!

עץ השיטה הוא אחד המתנות שהטבע העניק למדבר, ובעיקר אמורים הדברים בשיטה הסוככנית (Acacia)

קראתי באתר טיולי של ידידי יוחאי מעין אגדה על מקור השם שיטה וצחקתי

במהלך נדודי בני ישראל במדבר החליט העם להציק שוב למשה בבעיית המים במדבר.   בני ישראל רצו כמות גדולה מאוד של מים אז אמרו למשה שצריך מים כדי להשקות את הגמלים, לאחר התייעצות עם ה' אמר להם משה "אין לכם מה לדאוג, מחר הכל יסתדר." העם שמח שמחר שיהיה להם כמות נדיבה של מים אך כשקמו בבוקר לא היה שם מים אלה רק עצים שהגמלים קיבלו נוזלים מאכילת ענפיהם וכך ה' שיטה בעם.

לכן עד היום העץ ניקרא שיטה, חי במדבריות, ומרווה את הגמל.

אולם נכתבה שם מעין אגדה אחרת המבוססת על סיפורה הנפלא של לאה גולדברג "דירה להשכיר":

 (עפ"י  "דירה להשכיר" של לאה גולדברג)  - בערוץ יפה במרחבי הנגב, עומדת שיטה גדולה ורחבה. ומי גר בשיטה? על הצמרת עזניה נהדרת, עוף דורס הגודל בארצנו שנכחד ונעלם למרבה צערנו. בין הענפים סימית השיטים מגינה על השיטה מפני מזיקים ובתמורה מקבלת מזון ומגורים. על עץ השיטה נמצאת גם חיפושית קטנה שקוראים לה זרעית. היא מטילה את ביציה בפרי השיטה ובכך זרעי העץ ממיתה. מסביב לשיטה גם צבי מסתובב וזולל מן העץ כל עוד הוא רעב. ההרנוג והצופית שם חיים בשיתוף,  היא אותו מאביקה והוא נותן לה צוף, ההרנוג שכר דירה אינו משלם והצופית היא שדואגת להם. בסבך השיטה שכן דייר נוסף,  החנקן את טרפו על קוצים הוא משפד, ולהפתעת שכניו יום אחד התאבד.   אז כתבו דיירי השיטה שלט,  ותקעו במסמר לדלת:"שיטה להשכיר לכל המעונין פרטים תוכלו למצוא כאן!" והנה בואדיות, בבקעות וברכסים אל השיטה מגיעים דיירים חדשים.

ראשונה באה היונה לעץ עולה, קוראת את השלט, פותחת הדלת עומדת שם ומסתכלת. באים אז כל השכנים,עומדים סביבה ומסבירים לה פנים. הנאים הענפים בעיניך? נאים! הנאה הגזע בעיניך? נאה! הנאה הצמרת בעיניך? נאה אם כן שבי עמנו היונה. לא, לא אשב השכנים אינם מוצאים חן בעיני איך אגור אני היונה עם העזניה? אני ציפור שמנה ועגולה  והיא טורפת אכזרית וגדולה נעלבה העזניה והיונה התעופפה לה.

הלכה היונה באה הארנבת, חיש מהר על העץ מטפסת, קוראת את השלט, פותחת הדלת עומדת לה שם ומסתכלת. באים אליה כל השכנים, עומדים סביבה ומסבירים לה פנים. הנאים העלעלים בעיניך? נאים! הנאה הפרי בעיניך? נאה! הנאים השורשים בעיניך? נאים! אם כן שבי אתנו לא, לא אשב השכנים אינם טובים בעיני. איך אשב פה אם לעשרים ארנבונים עם הזרעית מפקירת הבנים את ביציה מטילה לפרי עם זרעים, שהצבי אותם אוכל והורג את הביצים. מה לקח ילמדו ילדי?

הלכה הארנבת והגיע החרדון, קרא את השלט, פתח את הדלת, נעמד האדון את המקום לבחון מיד הגיעו כל השכנים נעמדו מסביבו מסבירים פנים. הנאה הגזע בעיניך? נאה! הנאים השורשים בעיניך? נאים! הנאה הצמרת בעיניך? נאה! אם כן, שב אתנו החרדון. לא, לא אשב השכנים אינם טובים בעיני. איך אחיה לצידה של טפילית כשאני אדון שמרן ואצילי. ההרנוג חי כאן ללא זכות נעלבו ההרנוג והצופית והחרדון הלך לו. ועוד חי עם הצופית ללא אישור הרבנות...

הלך החרדון הגיע חרגול. קפץ ועלה קרא את השלט, פתח את הדלת, עמד והתבונן האם כאן ישתכן? באים אליו כל השכנים עומדים מסביבו מסבירים לו פנים. הנאים הענפים בעיניך? נאים! הנאה הגזע בעיניך? נאה! הנאים העלעלים בעיניך? נאים! אם כן, שב אתנו החרגול. לא, לא אשב השכנים אינם טובים בעיני. אני החרגול רעב וזללן וביני לנמלה יש סכסוך ישן. והנה כאן הסימית מזון לא נותנת, ושומרת לעצמה את שהיא מקבלת נעלבה סימית השיטים והחרגול הלך לו.  

הלך החרגול הגיע קרקל. קרא את השלט, פתח את הדלת ועמד שם בשקט. מיד הגיעו כל השכנים נעמדו סביבו והסבירו פנים הנאה הצמרת בעיניך? נאה! הנאים הענפים בעיניך? נאים! הנאים השורשים בעיניך? נאים אם כן, שב עמנו. לא, לא אשב השכנים אינם טובים בעיני. איך אחיה אני לצד הצבי, אני הקרקל בעל חיים כה נדיר, מיוחד ונקי, והצבי עושה בקביעות את צרכיו מתחת ביתי? נעלב הצבי והקרקל נעלם לו  

הלך הקרקל הגיע עשקוץ קרא את השלט, פתח את הדלת נעמד בשלווה על השיטה הרחבה. מיד הגיעו כל השכנים התאספו סביבו והסבירו פנים הנאים הענפים בעיניך נאים, אם כי קצת יבשים. הנאים השורשים בעיניך? נאים השורשים אך קצת תשושים ובכן, לא תשב עמנו? אשב ואשב בחפץ לב, כי השכנים טובים בעיני, הצבי קל הרגלים כה עדין ויפה. הצופית עם ההרנוג – יופי של זוג הזרעית, חיפושית חרוצה עד מאוד . רואה אני כי נחיה ביחד, חיי שכנות טובה ובנחת http://www.tiuli.com/flower_info.asp?flower_id=86

הנושא השני שמשך לי את העין והדעת היה בצלאל, עד היום לצורפות ואומנות קוראים " עבודת בצלאל"

ל וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, רְאוּ קָרָא יְהוָה בְּשֵׁם, בְּצַלְאֵל בֶּן-אוּרִי בֶן-חוּר, לְמַטֵּה יְהוּדָה.  לא וַיְמַלֵּא אֹתוֹ, רוּחַ אֱלֹהִים, בְּחָכְמָה בִּתְבוּנָה וּבְדַעַת, וּבְכָל-מְלָאכָה.  לב וְלַחְשֹׁב, מַחֲשָׁבֹת--לַעֲשֹׂת בַּזָּהָב וּבַכֶּסֶף, וּבַנְּחֹשֶׁת. 

מדוע היה צורך לפרט את ייחוסו של בצלאל עד אבי סבו.

והרי הוא יכול להציג את בצלאל בפניהם בלי לפרט את ייחוסו. אלא, מסתבר כי משה עשה כך כדי שלא יחשדו בו בני ישראל שלקח בצלאל אחר במקום זה שנצטווה לקחת.

ומדוע היו בני ישראל מעלים על דעתם לחשוד במשה?

רש"י מסביר שמשה חשש פן יחשוד בו העם שהוא בחר בבצלאל משום היותו נכדה של מרים אחותו, כלומר יחשדו בו שהוא ממנה לתפקידים בכירים רק אנשים מבני משפחתו. כדי להוכיח שהבחירה לא נעשתה על ידו, מדגיש משה שהבחירה היא בחירתו של הקב"ה, ולכן הוא משתמש בביטוי "ראו קרא ה'".

בחירתו של בצלאל לעשות במלאכת המשכן היא כעין סגירת מעגל בממד האישי. זקנו חור מסר את נפשו משום שלא הסכים לקחת חלק במעשה העגל, ואצל הנכד בצלאל נרתמת הסגולה התורשתית הזו של מסירות הנפש לניצוח על מעשה המשכן, שבא לכפר על חטא העגל. שכן, הזהב שנידבו בני ישראל למשכן בא לכפר על הזהב שנתנו בעבור העגל, וקטגור נעשה סניגור: בחטא העגל הביאו בני ישראל נזמי זהב, וכאן כיפרו על עוונם בכך שנידבו נזמי הזהב לבניית המשכן.

מדוע נבחרו בצלאל ואהליאב - האחד משבט יהודה והשני משבט דן - לעבודת המשכן כאומנים מובילים? אהליאב היה משבט דן שנחשב לנחות, מאחר שהיה מבני השפחות. כיצד אם כן בחר בו הקב"ה יחד עם בצלאל שהוא משבט יהודה, מהמיוחסים שבשבטים? רש"י מסביר שהשניים נבחרו כדי לקיים את מה שנאמר באיוב "ולא נכַּר שוֹעַ לפני דל" (לד:יט), כלומר: בחירתם של שני אישים משבטים כה שונים במעלתם ובייחוסם מוכיחה שלעניין בניית המשכן ועבודת ה' אין הבדל בין עני לעשיר, בין נקלה למכובד; הכול שווים בעניין זה.

http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/veyakhel/noa.html

עוד אגדה נאה המופיעה בדרשה זו שהבאתי כאן כאילו מסבירה את הצירוף בין שבט יהודה לשבט דן בבנית המשכן:

האגדה העממית מספרת שגם מקום בנייתו של בית המקדש קשור לנדיבות. על פי הסיפור  גרו שני אחים בסמוך האחד לשני. האח האחד היה חשוך ילדים ואילו השני התברך בהם. שני האחים דאגו לחלק את יבולם שווה בשווה, אך בכל לילה צעד כל אחד מהם בחשאי לכיוון  ערימת היבול של אחיו, כדי להוסיף עליה. האח חשוך הילדים סבור היה שאחיו זקוק ליבול רב יותר לפרנסת משפחתו, ואילו זה שהתברך בילדים ריחם על אחיו הערירי שלא יהיה מי שיפרנסו בעתיד, ועל כן דאג להוסיף על מה שחילקו ביניהם. בכל בוקר התפלאו האחים לראות שלמרות שהחסירו מיבולם, נשארה ערימת התבואה של כל אחד מהם שלימה. למרות זאת, מידי לילה  המשיכו שני האחים במעשי החסד החשאיים שלהם, עד שלילה אחד נפגשו האחים בדרכם, כששקי התבואה בידיהם. מקום המפגש נבחר כמקום בניית בית המקדש.

שבת שלום