לידה (שיר מקורי)

לדליה

נראה שאת מציירת  נימפה שנולדת  מן הים וצפה כמו אדווה קלה בתוך יופי ירוק וכחול.

משהו ענוג כמו מלמלה,

האם זה אוטופורטרט של תחושה?

למקרא שירך הקסום נזכרתי מיד בשיר קצר של דליה רביקוביץ :

אתמול יצאה מן הים

נימפה שקופה,

כולה כחול וירוק,

רק גסי-הרוח

היו קוראים לה מדוזה.

לאלישבע -

כמובן, כבר הגבת לי בדיוק   במילים אלו כשפרסמתי לראשונה את השיר    הזה. תגובה מהנה מאד.

השיר של דליה רביקוביץ' נפלא בעיניי.

אגב, לשיר שלי (איני יודעת אם כתבתי זאת בפעם הראשונה) יש שני רבדים. הגלוי - חוויה בים, בטבע - והסמוי: מיני. ההיווצרות של ילד בגוף האם, והלידה.

כשהיום יורד לעומקים ירוקים - עפ"י סימליות מקובלת, הגבר הוא היום. האשה היא הים, המעמקים.

כשהאור פותח במסע מרחקים - פה אני משתמשת בסימליות פרי רוחי, שללא ספק הקוראת והקורא לא ינחשו מעצמם: מסע המרחקים הוא המסע של הזרע בגוף האשה. אל הביצית.

אני שם.  - ברור.

צנופה כבערסל על פני אינסוף של מים קלים - העובר ברחם, במי השפיר. זו  חווייתו.

אני נולדת מן הים. - הלידה מן האשה.

היי דליה,

ערב טוב.

שיר יפהפה. התמונתיות שלו מאד מוצאת חן בעיני וגם הצבעים והכל. שאפו. גם ההסבר שלך על הסמליות מצא חן בעיני. אגב, ונוס (אפרודיטה) נולדה מהים. תמשיכ לכתוב, יש לך את זה.

שבת שלום