דירות עם

רענון זכרון
דירות עם

דירות עם

 

פרץ נוסטלגיה אחז בי. בדרך לביקור משפחתי בקרית ביאליק הסמוכה, נכננו לראות את "דירות עם" השכון אליו פלשו הורי אחר הרס צריפם.

הצריף בו גרו בקרית מוצקין נהרס עם  תקיפת שיירת נשק הערבית בק.  מוצקין שאירע ב־17.3.1948 והצליחו להשמיד אותה. בהתקפה נהרג מפקד הכוחות הערביים  ורבים מאנשי מטהו בחיפה .. שניים ממשתתפי התקיפה קבלו את עיטור על גבורתם

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%AA_%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%A0%D7%A9%D7%A7_%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%91%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%95%D7%A6%D7%A7%D7%99%D7%9F

גם צריף המגורים בו התגוררה משפחתי נהרס אנחנו ניצלנו בנס – בזכות תושייתה של אמי, שחשה באוירה מתוחה ברחוב, אנשים לא מוכרים מסתובבים, ואבא לא בבית.  מתוך דאגה לנו, ילדיה – אחי בן הארבע ואני בת השנתיים, חבקה אותנו חזק והשכיבה אותנו מתחת למיטות, "מיטות סוכנות" צרות.

הפיצוץ הגיע. הצריף התמוטט וחלקיו נפלו על הרהיטים... כשיצאנו מתחת ההריסות ואמנו סקרה את הנזקים מצאה שרק 6 ביצים נשארו שלמות בתוך סלסילה שעמדה ליד ארון הבגדים.

 

הביצים ואנחנו.

שכנים אספו אותנו אל ביתם.

ההורים חיפשו בקדחתנות מקום מגורים חלופי. הם מצאו ופלשו לדירת חדר בבניין שעמד בסיום בנייתו. הבניין ארוך בן 3 קומות, לאורך כל קומה מרפסת משותפת, דרכה עוברים ונכנסים כל שכן לביתו. גרנו שם  תוך הסכם מגורים תמורת דמי מפתח עם החברה הבונה,  עד שקרה  עוד "נס" אבי זכה עם עוד 3 חברים לעבודה בפרס הגדול בהגרלה של מלווה הבטחון כמדומני .

היינו חבורה גדולה של ילדים בשכונה,  פעילות חברתית שוקקת חיים חוינו.  בחצר החולית רחבת הידיים שבין הבניינים שיחקנו, בנינו סוכות, הדלקנו מדורות.

נתקפתי חשק לראות את החצר.

מראה הבניין והחצר צבתו את לבי. נראה שמאז עזבנו לפני למעלה מחמישים שנה לא נצבע או טויח מחדש,  במרכז החצר קוביית בטון -  מקלט שנבנה לרוחת התושבים, סביבו חונות מכוניות על משטח האספלט שנוצק גם הוא לרווחת התושבים.

מראה קודר, עצוב.

תגובות  1  אהבו 

143
מרגש להיות בבית שגדלנו בו. עדיין כשאני חולמת על בית, זה תמיד על בית ילדותי. ולגדול בבניין "רכבת" כזה, כמו שגדלת בו, זה אומר הרבה חוויות של ילדות. ואמא שלך הייתה תותחית, בעלת אינטואיציה מפותח. ❤...
מרגש להיות בבית שגדלנו בו. עדיין כשאני חולמת על בית, זה תמיד על בית ילדותי.
ולגדול בבניין "רכבת" כזה, כמו שגדלת בו, זה אומר הרבה חוויות של ילדות.
ואמא שלך הייתה תותחית, בעלת אינטואיציה מפותח. ❤
כתוב/י תגובה...
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב:
עריכת תגובה
השבה לתגובה
פוסטים אחרונים

בת שמונים
דומה, אתמול הייתי ילדה קטנה עם סרטים בצמות (אדומים ביום חול, לבנים בחגים ושבתות). והנה, חלפו –- מאז מלאו לי...
לקריאת הפוסט
בקובץ סיפוריו של ג`ייקוב ג` רוזברג "ממזרח לזמן" - מרד
מרד / ספור ליום כפור בקובץ סיפוריו של ג`ייקוב ג` רוזברג "ממזרח לזמן", ספר זכרונות מתקופת עלומיו של המחבר בעיר...
לקריאת הפוסט
.פרדס מתלבש
פרדס מתלבש ... שלמת בטון אלתרמן כתב ואנחנו שרנו בהתלהבות, זה היה מזמן...: "נַלְבִּישֵׁךְ שַׂלְמַת בֶּטוֹן...
לקריאת הפוסט

מוטק’ה גם בפייסבוק
למעלה
חזרה