מרגרט מיד

היא היתה בחורה אמריקנית בת 23 שמה מרגרט מיד, באמתחתה היו כמה מחברותמכונת כתיבה ותמונתו של גב מזדקן בעל שיער פרוע, כינתה אותו פאפא פרנץ.

היתה אחת הנשים הראשונות שסיימה את מסלול הלימודים באנתרופולוגיה. 

פאפא פרנץ שיכנע אותה לצאת לשטח, למצוא מקום שבו תוכל להטביע את חותמה, אני מאמים אמר לה שהצלחתך תסמן תחילתו של עידן חדש.

אז היא עדיין לא ידעהשמחקרה על שבטים פרימיטיביים מרוחקים יהיה ציר מרכזי, ותחילתה של מהפיכה גדולה, הם הובילו לפיתוח תיאוריות מגדר שקבעו כי החלוקה המסורתית של המין האנושי לגברים ולנשים היא מוטעית.

איך בכל זאת נוצר רעיון המגדר? וה אם הוא רעיוןו נכון?

גיבור המחקר הוא פאפא פרנץ מדען מטורף בעל מבטא גרמני כבד, בשנות -ה30 של ה-120 זכב כבר להופיע על שער מגזין טיים.

פרופ' בועז היגר לארה"ב ב-1887 מתוך שני מליון מהגרים דוברי גרמנית שהתיישבו בארה"ב בין 1880-1900 הוא ותלמידיו חיו בתקופה שבה שלטו רעיונות שהתקבעו עשרות שנים קודם, אחד מהם הוא סיווגם של בני האדם על פי מיקומם הגיאוגרפי, לילידים מאפריקה קראו אתיופים, לילידים של אמריקה קראו אמריקניםן,לאלו שגרו באסיה קראו מונגולים, לאנשים מאירופה הפזורה קראו הגזע הלבן, איך סיווגו אותם? זה היה קשור במאפיינים תרבותיים כמו שפה, הרגלי אכילה, ריקוד, לבוש, כל אלה קובצו ביחד  לפי פרופ' בלומנבך כל בני האדם הם גוונים שונים מגזע בסיסי, מותאמים לסיפורי התנך לפיו כל בני האדם הם צאצאיהם של אדם וחווה, מנקודת מבטו של פרופ' בועז זה החל כאשא חוקרים מסויימים השתמשו בתאוריות גזע, כתיאריות פוליטיות לצבירת כח דוגמא לכך היא התיאוריה הנורדית טענה כי העמים הצפון אירופאיים מהווים גזע עליון  הודות לעישוריהם התורשתיים, לתיאוריה זו היתה השפעה במערב אירופה ובארה"ב, היא היוותה השראה לתורת הגזע הנאצית.

כמו אנתרופולוגים אחרים פרופ'  בועז הניח כיח ניתן לסווג בני אדם לקטגוריות טכעיות של גזע ומין, אך בשונה מיתר החוקרים היה לו רעיון מהפכני, הוא נ יסה להוכיח שהקטגוריות הן בבסיסן מלאכותיות, הן נצורו על ידי התרבויות השונות בהתאם למנהגים ולהשקפות של כל תרבות נתונה בזמן נתון.

הוא ניסה להראותץ שבתרבויות מסויימות אין הבדל בין זכר לנקבה, ושמין האדם מושפע מרעיונות גמישים של מגדר, שאינם תלויים בביולוגיה אלא בתרבות המקומית, המסר העיקרי שלו ושל תלמידיושכדי לחיות בצורה נבונה  בעולם, עלינ ו לראות את חייהם של אחרים מתוך התרבות והמקום שבו הם חיים.הם יצאו מהנחה שאין נכון או מוטעה, אין טוב ורע, או ערכים אוטניברסליים לחיות על פיהם, ערכים שהורישו לנו תורות קדומות, אלא שכל התנהגות יכולה להיות נכונה, תלוי מאיזו נקודת מבט מסתכלים עליה.

מרגרט מיד שהגיעה לסמואה האמריקנית ניסתה להוכיח שגיל ההתבגרות של הילידים המקומיים (סביב גיל 12) הוא תוצר של תרבות מסויימת בזמן מסויים של השפעות חברתיות    שהילד עובר והוא איננו שלב ביולוגי. מחקרה הפך לספר רב מכר שכתבה "התבגרות בסומואה" 

המאהבת של מיד רות בנדיקט באמצ עות סיפררה הציגה את תורת היחסות התרבותית, ציד קידמה את מסקנותיה, במערב טוענים שלנשים ולגברים יש תכונות בסיסיות, נועזות ואגרסיביות מתוייגות כתכונות גבריות עדינות ואימהות מתוייגות כתכונות נשיות, אבל מה אם אלה הגדרות מלאכותיות שנוצרו מהקשר חברתי? היא תיעדה שבטים שבהם גברים התלבשו כנשים ונשים שביצעו את התפקידים המסורתיים של גברים.

שבט המונדוגומרים חשב שדיג הוא עיסוק המתאים לנשים, בעוד ששבט האראפש חשב שציור בצבע הוא תחומם הבלעדי של גבריים. אף אחת מחברו אלו לא חשבה כבתה מיד, שלתפקידים של נשים וגברים יש קשר כלשהו להבדלים בתכונות המולדות של המינים, התפקידים לא נבעו מביולוגיה אלא מתוך הסביבה והתרבות  שבהם הם חיים.

מתוך מחקר על השבטים הפרימיטיביים הגיעה מיד למסקנה בסיפרה "מין וטמפרמנט" שיצא ב-1935, יש ליצור הבחנה ברורה בין מין ביולוגי ובין מין כקטגוריה חברתית, אפשר לחשוב על הראשון כקבוצות של עובדות ביולוגיות על השני מה שכיום נקרא מגדר שהוא תוצר של זמן ומקום ספציפיים, מגדר נוצר    מעמדות חברתיות מסויימות שחברה נתונה משייכת לגברים ולנשים.

מיד ויתר החוקרים בחבורה הקטנה של פרופ' בועז האמינו שאולי אנחנו רוחשים כבוד רב לאבותינו, אף שאיש מאיתנו לא יכיר בהם בעתיד, לתפיסתם הדרכים הישנות לעשות דברים חלפו כבר מן העולם, וגם שלנו יחלפו, הנינים שלנו יתהו איך יכולנו להאמין ולהתנהג כפי שאנו מתנהגים  כיום, הם יתפעלו מן הבורות שלנו וימצאו פגמים בשיפוט המוסרי שלנו.