יום, יום.

יום, יום ותמורותיו.
אייסברג.
הספינה חותכת במים
לעבר הקרחונים
המתרסקים.
'האם גם מדינות
מתרסקות?
"ודאי, ודאי, אחרת
בשביל מה פתק
החלפה?"

נוגע, לא נוגע?
כן, נוגע.
הים לא שקט, מתפרע.
קרחונים מתרסקים
מול העיניים.
משקיף לעבר החוף,
עננים שחורים, סופה
מתקרבת.
'מה הטעם לרדת, 
מהספינה, גם אם אתה 
אלוף הזהירים, אם 
האדמה בוערת?'

"תן לגל העכור לעבור
מעל הראש, הרי אתה
שחיין לא רע.
תן לסופה לעבור, כמו
כל דבר עובר, חולף'.
עד שהים והאדמה
ישובו מזעפם.
תן עד יעבור זעם.
סתיו היום.
 יום יום ותמורותיו.