העוני המעליב

פעמים חושבת מה עובר על אנשים במסע הישרדות אחר פת לחם ומחסה ללילה, הרעב והמחסור חושפים את העוני במערומיו, את הקנאה המכרסמת את  הקטנוניות ואת המרירות, עוני אינו דבר יפה הוא מכוער נטול השראה ומשעמם.

אוסקר ווילד כתב אין טעם להיות אדם מענייןאלא אם כן אתה מרופד בכסף. לעשירים אין שום יתרון אסתטי, האצצעים החומריים העומדים לרשותם מאפשרים להם ה כל גם את היעחסים האנושיים שפעמים רבות מבוססים על תחפושת הסוואתית    וצביעות, העוני הוא מאבקתמידי, הוא מסובך, השקר הגדול של העוני הוא העכמדת הפנים שזה מצב זמני, העוני הוא סבוך בכזבים אך בעיקר משעמם ואדיש.

העוני מוחק את העתיד, העני חושב איך להשיג את הארוחה הבאה, איפה להניח את הראש בלילה, לא מעברכ לזה, לכן הוא נטול תקווה וגעגוע, כאשר כל הונך מסתכם ב-100$ אתה עלול להיות חרד ולחשוב מחשבות בזויות, אך אם רק יש לך 3 $ זה יספיק רק עד מחר, ומעבר לכך אינ ך חושב.

גם כאשר אתה מגיע לשאול תחתיות, אתה מרגיש אני עדיין חי ונושם, ולמרות הכל עדיין מסוגל לעמוד בכך, רובם הגדול של העניים מועסקים במרתפים  שמעליהם המקומות הנוצצים ביותר, בתי מלון מפוארים, מסעדות יוקרתיות וחנויות מפתות,שם למטה נמצאים האנשים השקופים, עוזרי הטבחים, המנקים, ושוטפי הכלים והרצפות, נמצאים מטר וחצי לשפע בל יתואר, אך אינם יכולים לגעת בו, כה קרובים אך כה רחוקים.

אנו חיים בעידן אנושי אך בזוי מעיקרו, כי העני נכשל במבחן העליון של הערך מבחן הכסף, על אף שהקבצן עשוי להיות רחום ידידותי הם נחשבים כמסוכנים למרות שאין כנועים מהם,אלו הם מנקי השמשות,  הנגנים בכיכר ןופושטי היד בתחנה המרכזית הם לא מאיימים על החברה, היא שדחקה אותם לשם,.

אתה מגלה איךף זה להיוןת רעב עם בטן מלאה בלחם וןמרגרינה, אתה מתבונן בחלונות ראווה בכל פינה וזווית יש אוכל ערימות עצומות, בזבזנות שמעליבה אותך, כיכרות לחם חמות, גושים גדולים של חמאה גבהינות מכל הסןגים בשר חזיר חתוך במדוייק לרצועוןת, שרשרות של נקניקים,

 הררי תפוחי אדמה, רחמים עצמיים שוטפים אותך, אתה מתכנן לחטוף לחם חם ולברוח ולבלוע כמעט מבלי ללעוס, אך הפחד מונע ממך.

אתה מגלה את השיעמום שהוןא בלתי נפרד מהעוני, ימים אתה שוכב ובוהה, רק אוכל יש בכוחו לעורר אותך, יש בעוני עוד נחמה גדולה,הרגשה של הקלה שסוף סוף אתה דפוק וזרוק באמת, דברת על זה הרבה להיזרק לכלבים, אתה מסוגל לעמוד בכך, וזה מפיג חלק מהחרדה.

עצוב שהכסף הוא הערך העליון, והיכן כל הערכים  החשובים והנעלים פשוט התפוגגו.