העבד

הפיכת אדם לרכושו קניינו של אדם אחר היא בזויה, גוזלת ןמשחיתה את כבודו ואת אישיות של האדם.

אני עדיין זוכר כאילו אתמול זה היה, גברת המילטון נהגה לשבת על כסא גבוה, כשפרגול כבד מונח על ידה, לא היתה שעה שבה היא לא היכתה עדזוב דם את אחת השפחות, נוסף על ההצלפות גם הורעבנו עד מוות

עוד זוכר אני את ההלקאות האכזריות בברזל מלובן,  הם היו חמושים במקל מעץאגוז,  מצליפים ללא שום סיבה נהנ ים להפגין סדידטיות ופראות שטנית, הרגשתח חנוק בתוך מלתעותיה של העבדות, כאשר האדונ ים הלכו ביום א, לכנסיה מתפללים שהאל יברך את אסמיהם, שמרתי על ילדיהם והם אותי לימדו את אותיות הא' ב' איזה אושר והתרוממות רוח זה גרם לי. 

האוכל הרקיב במזווה,אךאנחנו רק הסתכלנו בו הם הצליחו לשבור את גופי ונפשי הניצוץ. בעיני דעך,  כאשר לא יכולתי יותר התקוממתי והחזרתי מכות,הם קמו עלי במקלות ןבאבנים, מעוצמת החבטות והאגרופים נפלתי ארצה כולם צעקו הירגו את הכושי הארור ואז צללתי ואיבדתי את הכרתי.

כעסי הלך וגבר התקוממתי והתחלתי לחשוב יותר ויותר על תכנית בריחה, לבסוף ברחתי לא אלאה אתכם על כל התחנות שעברתי בשלבי הבריחה, הגעתי לניורק האושר של חירות היה שמימי,’החירות עטפה וחיממה,אותי כתבתי לחבר כי אני מרגיש שברחתי מגוב אריות מורעבים.

כעבור זמן הכרתי את אנה עברנו לניו בדפורד נישאנו ושם התמקמנו. פעלתי רבות למען זכויות הנשים ב-1882 נפטרה רעייתי היקרה אנה מארי, שנים הייתי שרוי בדכאון עמוק, נשאתי לאשה את מזכירתי שהיתה לבנה,כמובן שזה עורר חילוקי דעות במשפחה ובציבור כולו. הוצאת כמה ספרים הייתי בכמה תפקידים, אך תמיד זכרתי את אלו שהשארתי מאחור, גם כאשר המראתי גבוה זכרתי איך היינו כבולים בשלשלאות, ולחמתי למענם..

דאגלס היה פעיל עד יומו האחרון למען זכויות האשה, ביום אפרורי סיים להרצות בכנס וועד הנשים העולמי בוושינגטון, בעוד מספר הוא לאשתו על ההרצאה שנתן, לקה בדום לב ומת במקום.

המסקנה היא אתה יכול לשבור את גופו גם את נפשו של האדם אך את רוחו קשה יותר אדם מעורר השראה.