שיחת לילה מאוחרת/ היום שאחרי פרק ב

עם אישה שלא הכיר לפני , שיחה של כמעט שבע שעות, המרחק גדול מאד. המפליא מכל , חשב אריה, לא היה רגע דל אחד בשיחה הזו!! השיחה קלחה לה כאילו היה מדובר בשיחה של שני אנשים שמכירים זמן רב, עם הרבה חוויות משותפות והייתה הרגשה שקדמו לשיחה הארוכה הזו כמה שיחות קצרות..

השיחה הופסקה לזמן קצר רק כבשמת קיבלה שתיים או שלש שיחות טלפון בשעות המוקדמות של הלילה. היתה גם הפסקה אחת ,ארוכה יחסית, כשהילד הקטן שלה ,בן השנה וחצי , שכנראה לא רצה להמשיך את הלילה לבד במיטתו, הזדנב למיטת היחיד שלה. גם זה לא הפריע למהלך השיחה , היא דאגה להרדים אותו מהר ככל שיכלה.להפך, הילד הכניס תוכן חדש לשיחתם , היא קיבלה תפנית והתמקדה יותר על הורים וילדים, גידול ילדים חינוך , תפקיד ההורה מול הילד בימים אלו ועוד....

התגובות לפרק הראשון שפרסמתי היו שונות. אחרי שקראתי את התגובות , שהיו מפרגנות בעיקרן, התחילה לחלחל בי איזושהי הרגשת אשמה או אולי איזה רגש אחריות כלפי קהל הקוראים. ניתן לחוש מהתגובות שאנשים נהנו מהפרק הראשון ורצו עוד . בחלק מהתגובות ניכר שעוררתי את סקרנותם ורצו לדעת מה קרה הלאה. מגיבים אחרים כתבו שכנראה לא היה שום המשך ללילה הזה.

יש סוג של כתיבה שמעדיפה להשאיר את הקורא עם סימני שאלה, לגרום לו לחשוב , לגרום לו להפעיל את דמיונו להמשך הסיפור ואפילו נותנת לו מקום לבנות את המשך הסיפור בעצמו..

נהוג לחשוב שהכותב בודה את הסיפור מדמיונו הפרוע ושאין קשר עקיף או ישיר בין חיי הגיבור או הגיבורים בסיפור לבין חיי הכותב, העלילה או ההתרחשות .

אל תתנו לכותב או למספר הסיפורים להוביל אתכם באפכם!! אני לא מכיר סיפור שהוא לגמרי פרי דמיונו של הכותב, כמו שאני לא מכיר סיפור שהוא רק אוטוביוגרפי שפרטיו לקוחים מהמציאות של הכותב בלבד,מבלי שהכותב הוסיף אירועים או התרחשויות שהם פרי דמיונו. חייו של הכותב, מרתקים ומעניינים ככל שיהיו , משולבים לעיתים קרובות בדמיונו הפרוע שבדרך כלל פותח חלון צר או רחב לתקוותיו, רצונותיו שלא תמיד הצליח לבטא. כותב שיטען או יכתוב אחרת משטה בכם או אפילו מזלזל באינטלגנציה שלכם.......

יש הסכם לא כתוב בין כותב לקורא – כל הנכתב בסיפור היא האמת בהי הידיעה– של הכותב, גם אם זה פרי דמיונו.

אותות ראשונים של הבוקר העולה בצבצו מחלון חדר העבודה של אריה. הוא ניתק את השיחה, נכנס למחשב הנייד שלו וחיטט בתיבת הדואר שלו, מחק מיילים שלא ענינו אותו, קרא כמה מיילים ומבלי להרגיש חזר , מבלי שהתכוון, למייל שבגללו הרים את השפופרת הלילה וצלצל לבשמת...

למרות ששום מילה לא השתנתה במייל , למייל הזה קיבל משמעות וחיים אחרים לגמרי.הוא קיבל צורה של אישה ( שצייר בדמיונו) ונפש של אישה. הלילה הוא הכיר אישה מאד אינטליגנטית, תקשר איתה למעלה משבע שעות מבלי לראות עם מי הוא מדבר, הגיע איתה בשיחה זו לרמת פתיחות, שלא לומר רמת אינטימיות, שלא הכיר זמן רב. ממה שזכר הגיע לאינטימיות כזו רק עם נשים שניהל מערכות יחסים ארוכות ומורכבות שאחת מהן אף הסתיימה בגרושים.

בעוד כמה שעות יתחיל יום העבודה שלו , חשב. הוא מוכרח לישון כמה שעות כדי להיות ערני בשעות היום שמיהרו להגיע. הוא סגר את המחשב , בקושי רב פשט את בגדיו ונכנס למיטה.

השעה כבר הייתה 0430 של בוקר יום המחרת. "אני לא יכול להפסיק לחשוב על השיחה הזו" חשב לעצמו. היה משהו בבחורה/ אישה הזו שלא נתן לו מנוח. איך יכלה להרשות לעצמה להיפתח אליו באופן הכל כך אינטימי הזה? איך השיחה הזו, בשעתה האחרונה, התגלגלה לשיחה כל כך קרובה? היא דיברה על הגוף שלה בכזו התמסרות כאילו דיברה עם מישהו ששכבה איתו כבר כמה וכמה פעמים!!! חשב."היא דיברה ברור , בלי מחסומים,, בלי שום עכבות,בהרגשת בטחון והנאה ותיארה בדיוק מה שהיא מרגישה וחווה.

היא כנראה בן אדם מאד מיוחד!! חשב לעצמו.

מה יש בכוחן של המילים לעשות? מה היה בקול שלו שגרם לה לכזו היסחפות ,לכזו סערת רגשות , להתרגשות מינית בלתי מוסברת בשעות הבוקר המוקדמות? איזה כוחות אופל השתלטו על הלילה הזה? החדר החשוך שלה? השכיבה במיטתה ערומה לגמרי? הבדידות שלה? העובדה שלא שכבה עם גבר מאז שבעלה עזב אותה? כנראה שלעולם לא אוכל להבין , להרגיש באמת את עולמן הפנימי של נשים , חשב. איך אפשר, בשיחה של לילה מאוחרת להגיע למצבים שכל כך קשים להסבר? לא מדובר כאן , חשב לעצמו, באישה קלת דעת. היא לא יכולה להיות קלת דעת אם היא מגדלת שמונה ילדים , עובדת כמורה במשרד החינוך ועוד, כפי שהיא טוענת חרדית? חשב. איך הוא הצליח להביא אותה למצב הזה כשהוא אפילו לא תכנן ולא התכוון? אין ספק שלא מדובר פה באישה רגילה!!! יש משהו באישה הזו שמשך אותו והוא לא הצליח, בשעה בוקר מוקדמת זו ללא שינה ובעייפות ששלטה בו להגדיר לעצמו. אין ספק שהיא מסקרנת אותי מאד ואפילו מושכת אותי מאד!! הרהר.

מה זה אומר עלי ? ולא ידע לתת לעצמו תשובה, שוכב במיטה , מתהפך מצד לצד בניסיונות שווא להירדם.

הבוקר כבר הפציע ומבחוץ אפשר היה לשמוע את משאית הזבל הרעשנית עולה מקצה הרחוב. הוא היה רוצה מאד להירדם אך זה לא הלך. הוא חשב על הערב. האם נכון להיפגש עם בשמת למרות שמאד רצה?מה זה יעשה לו? ואם יתאכזב ממה שיראה? האם יופיעו אותם תחושות בשנייה הראשונה שיראה אותה? האם גם אצלה יחזרו התחושות של הלילה?האם היא תגיע לפגישה כמו שקבעו? מה יהיה בפגישה הזו? הרי דיברו כל הלילה , מה יעשו בפגישה הזו? היא מתכוונת להגשים את הפנטזיה שרקמה בשעה האחרונה של השיחה? המון שאלות ללא מענה.

אולי היא בכלל לא תהיה הסגנון שלו בהופעתה החיצונית? איזה "אמצעי מילוט" ישתמש אם לא תמצא חן בעיניו? היא סיפרה לו שהיא חרדית, מה מביא אותה להיפגש עם חילוני גמור כמוהו? שאל את עצמו.

מעניין, בשיחה הארוכה הזו לא הגיעו בכלל ל שום תיאור חיצוני של אחד את השני.זה בדרך כלל קורה לו כשהוא משוחח עם נשים בטלפון וזה קורה לרוב כבר בתחילת השיחה!!.

חשוב בעיני איך אישה מתלבשת!! חשב, אם לא תהיה לבושה לטעמי? היא טענה שבעוד שבוע תהיה בת 38? איזה שער יהיה לה? קצר , ארוך? אם היא חרדית, כמו שהיא טוענת, אולי בכלל תהיה עם פאה נוכרית לראשה?

שאלות בלי תשובות ניקרו במוחו ולא נתנו מנוח. לבסוף,העייפות השתלטה על גופו המותש ובשעה 0600 נרדם.

בשעה 10:10 העיר אותו טלפון מחדר העבודה.הוא קפץ מהמיטה ובקושי רב הרים את השפופרת.

"שלום" אמר בחצי פיהוק.

"שלום זו בשמת, הערתי אותך?"

"הה , שלום ,טוב שהערת אותי, אני צריך להתפרנס היום. אני מקווה ש צלצלת לא כדי לבטל את הפגישה שלנו היום?"

" לא , לא , השיבה, "אחרי המצב שהשארת אותי היום בשעות הבוקר המוקדמות, אין סיכוי" אמרה. חשבתי לעצמי איך אני מזהה אותך בערב כשניפגש ?

רווח לו. "לא יודע, קשה לי מאד לחשוב חמש דקות אחרי שאני מתעורר ", אמר.

" אני מציעה שתחזיק עיתון ביד ותחכה לי במגרש החניה הגדול של קניון הזהב. אני חושבת שלא יהיו הרבה מכוניות בשעה הזו ותחכה לי על המדרכה שלפני החניון"

"אוקיי , בסדר אני כבר אמצא איזה עיתון להחזיק ביד" אמר

" אני אגיע במכונית הפרטית שלי, הונדה סיביק כחולה" הוסיפה.

"טוב, בסדר אז נתראה ב2100 בחניון"

" אז שיהיה לך יום נעים עד אז ושתעשה הרבה מכירות " עודדה.

"כן אני מקווה תודה, גם לך" והניח את השפופרת..

לשאלה אחת קיבלתי כנראה תשובה, חשב . היא תיפגש איתי הערב.

הוא נכנס למקלחת , מכין את עצמו ליום עבודה חדש. הוא הרגיש קצת עייף בגלל מעט השעות שישן.

היום עבר בלי אירועים מיוחדים. הוא עמד כמעט במכסת המכירות היומית שלו . באמצע היום ,

בשעה 1530 לערך ,הרגיש עייפות והחליט לחטוף תנומה של שעה או שעה חצי כדי לחדש כוחות

לעבודת אחרי הצהריים ובעיקר לערב שמחכה לו.

בשעה 1935 שוב צלצל הטלפון בחדר העבודה

" שלום , מדבר אריה" כך נהג לענות כשחשב שזו שיחה מלקוח.

"אריה, זו שוב בשמת , אני מקווה שאני לא מפריע?"

"ממש לא " ענה

"רציתי להקדים את הפגישה שלנו ל 2030 , אני פשוט נמצאת עכשיו בראשון יש לי כאן משהו לסדר שייקח משהו כמו חצי שעה זה בסדר?

"הממ , הרהר , כן זה בסדר , אז במקום שקבענו .

"כן אז להתראות"

היא גרמה לו לסיים את יום העבודה לא כמו שתכנן. הוא שם לב , שבקלות יחסית, הוא עושה את מה שהיא מבקשת.

הוא צריך להתכונן ובשעה 2000 כבר לצאת.

הוא סיים עדכונים אחרונים במחשב, נכנס למקלחת ובשעה 2000 מצא את עצמו בתחנת האוטובוס.

ב2022 ירד בתחנת קניון הזהב ופסע לעבר חניון המכוניות הגדול..

למרחוק זהה את מכוניתה שחנתה בחניון כמעט ריק בשעה הזו ,צמודה לשפת המדרכה.

הוא ניגש למכונית , הסתכל ואמר: " נראה לי שלא צריך אפילו עיתון"

"אריה?" שאלה!! "כן אריה ,הוא ולא אחר" ענה בבדיחות.

"כנס, כנס אל תעמוד בחוץ, זה טוב שלא נתת לי לחכות הרבה"

הוא נכנס למכונית. עיניהם נפגשו, מסתכלים האחד על השני מבלי להוציא מילה.

כל מילה הייתה מיותרת.רק חיוך קטן בצבץ משפתיה.

היא ניתקה את המבט ממנו והניעה את המכונית

הם עזבו את החניון הגדול.